כשאל"ם (במיל') א' עולה על הטנדר הלבן בדרכו לגבול ישראל-לבנון, הוא לא זקוק לתזכורת על המלחמה שהובילה אותו חזרה לחזית – אבל היא שם. חור קטן במרכז שמשת הרכב, שריד מרסיס שפגע בו במהלך פעילות מבצעית, מסמל יותר מכל את המציאות הביטחונית שהשתנתה.
בגיל 68, אחרי עשרות שנים בחיל ההנדסה ושני צל"שים מהרמטכ"ל, הוא לא חשב לרגע להישאר בבית. יחד עם צוות של לוחמי הנדסה ותיקים, מפעילי צמ"ה מנוסים וכאלה שהכירו את הכלים הכבדים עוד מהצבא – הוא יצא למשימה ששינתה את פני הצפון.
המבצע ההנדסי הגדול בצה"ל
כשהרכב עוצר במושב דובב, א' מזהה מרחוק טרקטור שמעבד את השטח: "אלו האנשים שלי", הוא מחייך. הצוות שפועל לצידו הפך בשנה וחצי האחרונות למשפחה של ממש – חיילים מכל קצוות הארץ, מרווק צעיר ועד סבא לנכדים. אחד מהם, לוחם צמ"ה בעברו ולוחם באלכסנדרוני במקור, הצטרף רק בדצמבר האחרון: "מאז אנחנו פועלים ללא הפסקה כדי לעצב מחדש את קו הגבול, להסיר כל איום אפשרי ולשמור על ביטחון התושבים".
"זו לא משימה פשוטה", מסביר א', "עלינו מעזה לצפון עם אוגדה 98 עוד לפני הכניסה הקרקעית ללבנון, וכשצה"ל חצה את הגדר – אנחנו נכנסנו יחד איתם. פרצנו צירים לטנקים, חיסלנו תשתיות טרור, נטרלנו מנהרות והשמדנו תוואי תת"ק". המטרה הייתה ברורה: לשנות את המציאות הביטחונית בגבול ולהפוך את השטח לאזור שניתן להגן עליו ביעילות.
ניתן לזהות כל תנועה לכיוון הגדר – גם ממרחקים של מאות מטרים
כך נולד מבצע "מחרשת הכסף", המבצע ההנדסי הגדול ביותר שנראה בצה"ל. בשיתוף פעולה בין כוחות ההנדסה של אוגדות 91 ו-146, פיקוד הצפון וכוחות מיוחדים, התבצע חישוף של יותר ממאה קילומטרים לאורך הגבול – בעומקים משתנים. "פשוט גילחנו את השטח", מספר א', "השטחים שהיו מיוערים וסבוכים במשך עשרות שנים הפכו לאזור פתוח שבו אפשר לזהות כל תנועה לכיוון הגדר – גם ממרחקים של מאות מטרים".
מעבר לחישוף הקרקע, צוותי ההנדסה פעלו קילומטרים בתוך לבנון, השמידו מבנים שהיוו איום על היישובים הישראליים ופרצו צירים שיאפשרו תמרון מהיר של כוחות צה"ל בעת חירום. "זו הייתה עבודה מורכבת, אבל הכול יהיה שווה את זה כשנראה את התושבים חוזרים לכאן ומרגישים בטוחים בבית שלהם", אומר א'.
"משנים את פני הצפון"
גם היום העבודה לא נגמרת. צוותי ההנדסה ממשיכים להקים מוצבים חדשים, לבסס את התשתיות הביטחוניות ולוודא שכל מרחב הגבול מוכן לכל תרחיש. "אנחנו משנים את המציאות בגבול הצפוני", אומר א'. "זה שילוב של צבא בחזית ותושבים שחוזרים אחר כך לבתים שלהם בביטחון מלא".
בדרכם חזרה, כשהם עוברים בקריית שמונה, הכבישים מלאים ברכבים. "לפני כמה חודשים אני הייתי היחיד על הכביש הזה, ועכשיו – תראי כמה אנשים", מחייך א'. רגע לפני שהוא נפרד, הוא מסביר את משמעות שם המבצע: "מחרשה – כמו העבודות ההנדסיות שעשינו לאורך הגבול, וכסף – על שם הכומתה של חיל ההנדסה שהוביל את הפעילות".
