בנגלדש הצטרפה לרשימת המדינות שבוחנות מעורבות בכוח הייצוב הבינלאומי שאמור לפעול ברצועת עזה לאחר סיום הלחימה ומיטוט החמאס. בסוכנות הידיעות רויטרס דווח הלילה (בין שבת לראשון) כי היועץ לביטחון לאומי של בנגלדש, חלילור רחמן, נועד בוושינגטון עם בכירים אמריקנים והעביר מסר של נכונות עקרונית לקחת חלק במהלך.
בתוך כך, בהודעה רשמית שפרסמה ממשלת בנגלדש לא פורט אם מדובר בשליחת חיילים, סיוע לוגיסטי או השתתפות בהדרכה בלבד.

היוזמה האמריקנית עדיין לוטה בערפל
המהלך אמור להשתלב ביוזמה שמובילה ארצות הברית במסגרת תוכנית טראמפ לעזה. כזכור, באמצע דצמבר 2025 כינס פיקוד המרכז של צבא ארה"ב פסגה סגורה בדוחא בהשתתפות נציגים מכ-45 מדינות, שבה הוצג לראשונה מתווה ראשוני לכוח הייצוב ולתפקידו בפיקוח על הפסקת האש ופירוז חמאס.
עוד באותו הנושא
- שר ההגנה הבריטי העריך את אומדן הנזקים וההוצאות הביטחוניות של המלחמה מול איראן
- טראמפ לאחר הפגישה עם נשיא לבנון: "מורה לאפשר טיסות ישירות ללבנון"
- ראש ממשלת בריטניה החדש, אנדי ברנהאם, אישר את השימוש בבסיסים בריטיים לצורך תקיפות אמריקאיות באיראן, כך דווח בבלומברג
- בעקבות איומי החות'ים להטיל מצור ימי על סעודיה, חברות דלק באסיה החלו לשנות את מסלולי המיכליות מנמל ינבוע
ישראל לא השתתפה במפגש, והאמריקנים ביקשו מהמדינות לבחון אפשרויות תרומה שונות, החל משליחת חיילים ועד מימון והדרכה.
מדינות מוסלמיות וגם אירופאיות
לצד בנגלדש, מדינות נוספות הביעו עניין עקרוני במעורבות, בהן אינדונזיה, פקיסטן ואזבייג'ן. גם איטליה אותתה על נכונות להשתתף, אך לפי הערכות תרומתה תתמקד בעיקר בהדרכה ולא בכוחות לוחמים. האיטלקים כבר נחשבים לשחקן מרכזי בתחום הכשרת כוחות שיטור, בין היתר במעבר רפיח. במקביל, וושינגטון מנהלת מגעים עם כ-15 עד 20 מדינות נוספות שיכולות להשתלב בכוח במתכונות שונות.
יצוין כי למרות ההתעניינות הבינלאומית, דיפלומטים מערביים מודים שעדיין אין בהירות כיצד ייראה כוח הייצוב בפועל. שאלות מהותיות נותרו פתוחות, ובהן היקף הסמכויות, מידת השימוש בכוח, והקשר בין הכוח הבינלאומי לבין גורמי ביטחון פלסטיניים מקומיים. באיחוד האירופי אף העלו הצעה להרחיב את הכשרת השוטרים הפלסטינים מהגדה גם לעזה.

שאלת "היום שאחרי" נותרת פתוחה
בישראל, עצם הרעיון של כוח ייצוב בינלאומי מעורר ויכוח. בדיון ביטחוני שנערך בסוף 2025 בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו וצמרת מערכת הביטחון, הביע הרמטכ"ל זמיר ספקות לגבי יכולתו של כוח כזה לפרק את חמאס מנשקו. זמיר אף ביקש להיערך לתרחיש שבו צה"ל יידרש לבצע פירוז צבאי נוסף בעזה, אם המהלך הבינלאומי ייכשל.
לפי גורמים שנחשפו לדיון, הרמטכ"ל הזהיר כי ללא פתרון שלטוני ברור, ישראל עלולה להיקלע שוב למציאות שבה חמאס מתחזק. עם זאת, בשלב זה לא ניתנה הכרעה באשר לזהות הגוף שישלוט ברצועה במקרה שכוח הייצוב לא יממש את יעדיו ושאלת "היום שאחרי" מרחפת עדיין ללא תשובה ברורה.
