איתורו של רס"ר רן גואילי ז"ל ברצועת עזה והשבתו לקבר ישראל סימנו נקודת ציון משמעותית – לא רק עבור משפחתו, אלא גם עבור מפקדת השבויים והנעדרים (שו"ן), שפעלה מאז 7 באוקטובר כגוף משימתי ייעודי להשבת החטופים. לאחר חזרתו של החטוף האחרון, במפקדה מסכמים היום (ה') את הפעילות מאז תחילת המלחמה.
המפקדה, שפעלה תחת מערך המבצעים המיוחדים באמ"ן ובראשות אלוף (במיל') ניצן אלון, הוקמה במטרה לתת מענה כולל לאירוע חסר תקדים בהיקפו: הגנה על החטופים, בירור גורלם והשבתם – חיים וחללים כאחד.
ההערכות בתחילת המלחמה – וכוח האדם הרב
בימים הראשונים למלחמה הוערכה תמונת המצב הראשונית בכ-3,100 נעדרים וחטופים, בין היתר בשל ניתוקי קשר נרחבים. לאחר עבודת ניתוח נתונים ומיצוי מודיעיני, גובשה תמונה מדויקת יותר – 255 חטופים, מתוכם ארבעה שהוחזקו בשבי עוד לפני המלחמה (הדר גולדין ז"ל, אורון שאול ז"ל, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד).
לאורך יותר משנתיים של פעילות אינטנסיבית, הובילה המפקדה שורת מבצעים, תהליכי משא ומתן וליווי הדוק של המשפחות. בסך הכול, הושבו 168 חטופים חיים ו-87 חטופים חללים, כאשר 59 מהם חולצו במסגרת מבצעים מיוחדים במהלך הלחימה.
המפקדה אוישה בכוח אדם רחב: בעלי תפקידים סדירים שהוסטו מתפקידיהם במערך המבצעים המיוחדים, לצד משרתי מילואים ויועצים, ובשילוב כוח אדם ממערכי אמ"ן, יחידות צה"ל וגופי מערכת הביטחון. ובמספרים: כ-2,100 משרתי מילואים (כ-60% מהסד"כ כולו), מתוכם כ-1,300 ממערך המבצעים המיוחדים וכ-800 משרתים נוספים מיותר מ-50 יחידות שונות, חלק ניכר מחטיבת המחקר ויחידה 8200.
אופי הפעילות
לכל משפחת חטוף הוצמד קצין שו"ן בכיר ייעודי, אשר קיים קשר רציף לאורך המלחמה, עדכן במידע מודיעיני וניסה לייצר ודאות מרבית באשר למצב יקירם בשבי. כלל המידע שניתן היה להעביר, (בכפוף לביטחון מקורות, ביטחון השו"ן וצנעת הפרט), הועבר למשפחות, במטרה לאפשר הבנה מיטבית של תמונת המצב.
פעילות כוחות צה"ל ברצועת עזה, והפגיעה המשמעותית בחמאס לאורך המלחמה יצרו תנאים שאפשרו את השבת כלל החטופים, הן במסגרת מבצעים מיוחדים והן באמצעות עסקאות. המפקדה עשתה שימוש הן במודיעין שהופק בתקופה זו והן במודיעין מוקדם שהיה קיים טרם פרוץ הלחימה, לצורך איתור החטופים וקידום מאמצי חילוצם ושחרורם.
עיקרי פעילותה התאפיינו במספר דרכים:
– גיבוש תמונת מצב מתעדכנת באשר לממדי האירוע, לרבות מיפוי שיטתי ורציף של סטטוס מנותקי הקשר, הנעדרים והחטופים, בדגש על השבועות והחודשים הראשונים ללחימה.
– קשר עם המשפחות ותיווך תמונת המצב עבורן, בירור גורל החטופים ותהליכי קביעות מוות, מחקר מיקומי חטופים חללים והכוונת מבצעי חילוץ. הקשר התבצע בתיאום בין גורמי מפקדת השו"ן ואמ"ן ומערך הנפגעים באכ"א.
– התארגנות מודיעינית ממוקדת, תוך מיקוד במחקר צד אדום, לצורך גיבוש תמונת מודיעין מבוססת על חטופים חיים וחללים כאחד.
– הקמת צוות מו"מ ייעודי והגדרת משימתו כחלק מהמאמץ הלאומי להשבת החטופים, תוך שילוב בין מחקר מודיעיני, הבנת כוונות האויב ותמיכה בתהליכי קבלת ההחלטות.
פעילות המפקדה לאורך המלחמה
את פעילות המפקדה ניתן לחלק לארבע תקופות מרכזיות:
-
7 באוקטובר – מבצע "דלתות שמיים":
התמקדות בבניית תמונת מצב ראשונית, מיפוי נעדרים / מנותקי קשר והקמת מנגנוני עבודה במקביל לתחילת התמרון. בתקופה הזו חולצה חטופה אחת ובנפרד שוחררו 4 חטופות בשתי פעימות. -
מבצע "דלתות שמיים" – מבצע "כנפי דרור":
שלב מיקוד מבצעי ומודיעיני: חילוץ / השבה של 47 חטופים חיים וחללים במבצעים מיוחדים, לצד פעילות רחבה ברצועה (כולל פשיטות בבתי החולים שיפא ונאצר והרחבת התמרון). -
מבצע "כנפי דרור" – תום מבצע "שבים לגבולם":
המשך מבצעים ושימור מאמץ הגנה על החטופים: שוחרר עידן אלכסנדר וחולצו 10 חטופים חללים נוספים. במקביל נמשך התמרון במסגרת "מרכבות גדעון א' / ב'". -
מבצע "שבים לגבולם" – מבצע "לב אמיץ":
בשלב זה, במסגרת "שבים לגבולם" שוחררו 47 מתוך 48 החטופים שנותרו (20 חיים ו־27 חללים). לאחר מכן, במבצע "לב אמיץ" הושב רס"ר רן גואילי ז"ל במבצע חילוץ מורכב.
שילוב כוחות
הפעילות התבצעה בסנכרון הדוק עם פיקוד הדרום, חיל האוויר, שב"כ וגורמי מודיעין זרים, תוך שילוב בין מודיעין מוקדם למידע שהופק במהלך הלחימה. במקביל, הוקם צוות מו"מ ייעודי כחלק מהמאמץ הלאומי להשבת החטופים.
בצה"ל מדגישים כי לצד ההישגים המבצעיים, ניתן דגש משמעותי גם על בריאות הנפש של המשרתים, שנחשפו לאורך זמן לתכנים קשים ולעומס רגשי כבד. כיום, המפקדה שומרת על כוננות ומוכנות, מפיקה לקחים וממשיכה לפעול להשלמת המשימה גם בזירות נוספות.
