לקראת המתקפה הצפויה על ישראל מכיוון איראן, חיזבאללה ותימן – העיניים נשואות על מערך ההגנה האווירית של צה"ל, האמונים על סיכול האיומים העיקריים שצפויים להפעיל אויבינו נגדנו. המערך הוכיח כבר את יכולותיו במהלך המתקפה האיראנית ב-14 באפריל, אך ייתכן והפעם מדובר יהיה באתגר משמעותי יותר; בכל מקרה, בחודשים האחרונים ביצע המערך מספר שינויי פרדיגמה מחשבתיים, הצפויים לסייע לו לעמוד במשימתו על הצד הטוב ביותר.
את אחד השינויים העיקריים, מעבר מהגנה אווירית מגננתית להגנה אווירית התקפית (כלומר, כזו המוקצית לסיוע הכלים האוויריים והיבשתיים התוקפים בשדה הקרב), ביטא היום (רביעי) בראיון תא"ל דורון גביש, מפקד המערך לשעבר: " הדיבור הוא לא רק על ההגנה, אלא גם התקפה. הרטוריקה פה ברורה עם כוונה אמיתית מאחוריה – שצה"ל, אם יידרש, גם יתקוף ולא רק יגן… אם נהיה במלחמה בצפון כמו בעזה, לפעילות ההתקפית יש משמעות גדול. אתה נמצא באופן הרבה יותר מאסיבי על המרחבים שלהם, בטח אם אתה נכנס קרקעית".
לגבי אחד מה'פערים' העיקריים במגננה הישראלית, הכטב"מים, אמר גביש: "ההתמודדות איתם לא הגיעה לרמות הכי גבוהות, אבל בהתנהלות במהלך המלחמה יש תהליך של הפקת לקחים ושיפור. זאת גם פונקציה של טווח. מאיראן שוגרו אלינו 170 כטב"מים כאלה, וכולם יירטו. גם אצל החות'ים שוגרו מאות, וכולם יורטו חוץ משניים. בטווחים יותר קרובים המצב מאתגר יותר, אבל גם שם מנסים להשתפר."
שינוי פרדיגמי נוסף במערך ניכר ביחס לאיום הכטב"מים, כאשר צה"ל החזיר לכשירות אמצעי לחימה ישנים שהוצאו כבר משימוש במטרה להתמודד עם האיום – ובראשם מערת 'וולקן', תותח רב-קני שמסוגל לירות פגזים כמו מקלע. הוולקן שימש בהצלחה מטוסים וספינות בצה"ל, אך הוצא משימוש לאחר מלחמת לבנון השנייה לנוכח המורכבות שבאחזקתו. כעת, בוחנים בצה"ל האם הוולקן מסוגל לתת מענה הרמטי יותר לאיום הכטב"מים שמציבים אויבינו בחזית הצפונית.
