היום (רביעי) מתחולל בבית המשפט העליון בירושלים דיון סוער, סביב נושא יחסית תקדימי – עתירה לשחרור גופה של מחבל בעל אזרחות ישראלית. מדובר במהלך תקדימי בעיקר משום שזו הפעם הראשונה בה מתעקשת המדינה להחזיק בגופת מחבל ישראלי שנפטר בזמן שהותו בכלא. המחבל המדובר הוא וליד דקה – שהואשם בהריגת החייל משה תמם על רקע לאומני בשנת 1984, כשהיה בן 23. על דקה נגזרו 37 שנות מאסר, שהוארכו בשנתיים נוספות לאחר שנתפס בכלא עם טלפון מוברח (שהובא ע"י לא אחר מחבר הכנסת בסאל גטאס); מעט לפני שחרורו המצופה, נפטר דקה מסרטן בעודו בכלא בחודש אפריל האחרון.
מצד אחד, עומדת מערכת הביטחון, ולחץ מצד משפחות שכולות וקרובי חטופים אשר אינן מעוניינים בשחרור גופות מחבלים בטרם תקודם עסקה או מסגרת לשחרור החטופים מן הרצועה. דקה, שהיה אחד מן האסירים הממושכים ביותר, היווה סמל בעיני ארגוני הטרור למרות (או בגלל) אזרחותו הישראלית, ושחרורו עשוי לתרום למורל של חמאס. הדבר נאמר לשופטים במסגרת דיון סגור עם אלוף ניצן אלון, האחראי על ריכוז המאמץ המודיעיני לשחרור החטופים מטעם צה"ל.
מצד שני, עותר ארגון 'עדאללה' הפעיל למען זכויות המיעוט ערבי בישראל, וכן משפחתו של דקה, הדורשים כי גופת בנם (אשר אמור היה להשתחרר מן הכלא בקרוב בכל מקרה) לא תהווה קלף מיקוח בעימות עם חמאס, ארגון שבכלל לא היה קיים כשדקה ביצע את הפיגוע שגרם למאסרו.
בדיון המתחולל כעת בבג"ץ, הרוחות סוערות מעט בין קרובי משפחתו של דקה ובין משפחות שכולות, וכן מספר חברי כנסת שבהו לתמוך בהם כגון טלי גוטליב. נאחל לשופט יצחק עמית, המנהל את הדיון, הצלחה בהשגת האיזון בין זכויות של גופה ובין אינטרסים ביטחוניים ישראליים.
