מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם אחר הצהריים (ג') את הדוח השמיני במסגרת "דוחות חרבות ברזל", העוסק במענה שניתן למשרתי המילואים מאז תחילת המלחמה. הדוח מבסס תמונת מצב של היקף השירות, העלויות, התגמולים, ההגנות בעבודה והטיפול בסטודנטים ששירתו תקופות ארוכות – לצד ביקורת על כשלים מהותיים בבקרה, ברגולציה ובהסדרה.
בינואר 2024 פתח מבקר המדינה בביקורת רחבה בכ-50 נושאים הנוגעים למלחמה. יותר מ-200 מנהלי ביקורת פועלים במסגרת זו, כאשר אנגלמן קבע שלוש אבני דרך: ביקורת נוקבת כלפי הדרג המדיני, הצבאי והאזרחי, בחינת אחריות אישית בכשלים וקביעת גבולות גזרה מול ועדת חקירה ממלכתית אם תוקם. כוונת המבקר הייתה לפרסם במהירות דוחות העוסקים בליבת הכשל שהוביל לטבח 7 באוקטובר, אך צווים משפטיים עיכבו את הבדיקה בכ-15 חודשים. כעת נמשכת עבודת הליבה, ולכן הדוחות האזרחיים מתפרסמים לפי היקף השלמתם.
עומס חסר תקדים על מערך המילואים
מהנתונים עולה כי מדובר באחת מתקופות שירות המילואים הארוכות ביותר מאז קום המדינה. לפי נתוני הביטוח הלאומי, בין אוקטובר 2023 ליולי 2024 נקראו לשירות כ-318 אלף אזרחי ישראל. ממוצע ימי השירות בתקופה זו עמד על כ-110 ימים לעומת 10-13 ימים בשנים שקדמו למלחמה. עלות תגמולי המילואים באותם עשרה חודשים חצתה את רף 20 מיליארד השקלים, לעומת כ-5.3 מיליארד בלבד שנצברו בכל שלוש וחצי השנים שלפני כן.
הפרופיל הדמוגרפי: כ-50% ממשרתי המילואים היו בני 30 ומטה, וכ-18% היו סטודנטים – שיעור הגבוה פי שישה מחלקם באוכלוסייה הכללית. 55% מהמשתתפים היו רווקים ו-63% ללא ילדים. מספר הילדים של משרתי המילואים בתקופה זו נאמד בכ-290 אלף. שיעור המשרתים הגבוה ביותר נרשם בפריפריה – בגולן, צפת, עכו, כנרת, יזרעאל ובאר שבע – שם 12%-28% מבני 23-47 שירתו בתקופת המלחמה.
על רקע הצפי להארכת שירות המילואים גם בשנים הקרובות, קובע המבקר כי מדובר בעומס המופנה לקבוצת אוכלוסייה מצומצמת במיוחד, המחייבת טיפול מערכתי וארוך טווח.
תגמול המילואים
בנוסף, הדוח מתמקד בפער גדול בין תנאי התגמול לפני המלחמה לבין הרצף של העלאות נקודתיות שנעשו מאז.
עד אוקטובר 2023 עמד התגמול על 215 שקלים ליום. עם פרוץ המלחמה תוקן החוק והועלה ל-300 שקלים ליום בשל פער של כ-20% משכר המינימום היומי. בינואר 2024 עודכן הסכום ל-311 שקלים ליום, בהתאם למדד, ותוקף ההעלאה הוארך עד סוף 2024. בינואר 2025 הוארכה ההוראה עד סוף 2025 – אך לפי המצב החוקי הקיים, בתחילת 2026 צפוי התגמול לרדת בכ-30%.
הדוח מזהיר מפני הפגיעה במשרתי מילואים בעלי הכנסה נמוכה, ומדגיש כי תגמול הוגן הוא "חובה מוסרית של המדינה כלפי הנושאים את נטל הביטחון".
שיפוי מעסיקים
לפני המלחמה לא היו המעסיקים זכאים לשום החזר על עלויות ההפרשות הסוציאליות בזמן שהעובד נמצא בשירות מילואים. בעקבות המלחמה נחתם בפברואר 2024 הסכם קיבוצי, ובעקבותיו הותקנו תקנות שמאפשרות לביטוח הלאומי לשפות מעסיק ב-20% מן ההכנסה היומית של העובד, כפול ימי השירות. בינואר 2025 הוארכה ההוראה עד סוף השנה.
הדוח מזהיר כי ללא הארכה נוספת, משנת 2026 יישאו המעסיקים שוב בעלות המלאה – ופגיעה זו תיצור תמריץ שלילי לקליטת אנשי מילואים בשוק העבודה.
פערים במנגנוני הפיקוח
ישנם פערים קשים במנגנוני הפיקוח: הביטוח הלאומי אינו יודע להבחין בין שכר עבודה לבין תגמול מילואים בדיווחים של המעסיקים, משום שהשכר אינו מפוצל לשני רכיבים. בנוסף אין לביטוח הלאומי מידע מלא מצה"ל על תקופות השירות בפועל, ולכן אין יכולת לבקרה מלאה.
בדיקה מדגמית על 66 אלף משרתי מילואים ששירתו לפחות שתי תקופות גילתה כי כ-20% קיבלו בתקופת השירות האחרונה תגמול הגבוה ב-20% ויותר מהתקופה הראשונה – תוצאה אפשרית של חוסר בקרה על גידול חריג בהכנסה הרלוונטית לתגמול. בעקבות זאת עודכן החוק בינואר 2025 ונקבע בו מנגנון בקרה חדש.
הדוח קורא למסד "ממשקי בקרה משותפים" בין צה"ל, הביטוח הלאומי ומשרד האוצר.
עצמאים משרתים
עוד עולה מהנכתב בדוח כי עצמאים שביצעו ימי מילואים רבים חישבו את התגמול לפי הכנסות צפויות גבוהות, אך עם החזרה מהמלחמה חלקם נפגעו כלכלית, ושומות המס הסופיות היו נמוכות יותר. כך נוצרו חובות שהם כלל לא צפו.
הביטוח הלאומי התריע על כך כבר באפריל 2024, אך רק בדצמבר גובשה הצעת תיקון – ובעקבותיה נקבע שהתגמול ייקבע לפי הגבוה מבין ההכנסה הצפויה לבין ההכנסה הסופית, וחובות קיימים יבוטלו. בינואר 2025 תוקן החוק בהתאם.
זכויות השכירים
הדוח סוקר את ההגנות שנוספו מאז תחילת המלחמה: איסור פיטורין מורחב, הקלות לבן הזוג ולהורה האחר, צבירת ימי חופשה, והגנות נוספות שנקבעו בחלקן בחקיקה קבועה ובחלקן בחקיקה זמנית או בצווי הרחבה. המבקר מציין כי הפיצול בין הגופים – משרד העבודה, משרד הביטחון, משרד הכלכלה, הביטוח הלאומי ונציבות השוויון – יוצר חוסר ודאות מיותר למשרתי מילואים ולמעסיקים.
במקביל נרשמה עלייה חדה בפניות: בין אוקטובר 2023 למאי 2024 תועדו כ-144 מקרים של חשש לפגיעה בזכויות בעבודה (פי ארבעה מהממוצע בשנים 2021-2023), ו-542 בקשות להיתרי פיטורים – יותר מפי שישה מהתקופה המקבילה לפני המלחמה.
סטודנטים
כ-60 אלף סטודנטים שירתו במילואים בזמן הלימודים – כ-18% מכלל משרתי המילואים. כ-10,000 מהם שירתו בין 91 ל-182 יום. לפי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, מאוקטובר 2024, 1,423 סטודנטים משרתי מילואים נשרו במהלך שנת תשפ"ד – 2.6% מכלל הסטודנטים המשרתים, נתון הנמוך משיעור הנשירה הכללי (5.2%), אך ללא נתונים על הקפאות לימודים או צמצום עומס לא ניתן להבין את התמונה המלאה.
הסקר שביצע משרד המבקר מציג תמונה בעייתית:
- 41% אינם מרוצים מהמענה שקיבלו
- 45% טוענים שאין להם ודאות לגבי השלמת הלימודים;
- הפער הגדול ביותר נמצא בין מה שסטודנטים ביקשו לבין מה שקיבלו בפועל – תגבורים, סיכומים כתובים, מרתונים ושבועות השלמה.
בנושא הכספי: 12% מהמוסדות לא נתנו החזר מלא לסטודנטים שנאלצו להפסיק לימודים, ו-32% לא החזירו דמי הרשמה. המבקר מדגיש כי הכללים הקיימים מבוססים על הנחיות מ-1996, שאינן מותאמות למצבי חירום. למרות הייחודיות של השנה, המל"ג כמעט שלא הפעילה פיקוח שוטף, ופורום החירום שהוקם בתחילת המלחמה התכנס פעם אחת בלבד במהלך כל תשפ"ד.
תקציב ייעודי בהיקף 195 מיליון שקלים הועמד למוסדות, אך רק 124 מיליון נוצלו בפועל.
מסקנות המבקר
המבקר קובע כי על הממשלה לעגן בחקיקה הבחנה ברורה בין מערך לוחם לבין מי שאינם לוחמים, לעדכן את אופן חישוב התגמול כך שיתאים לשירותים ארוכים, ולהדק את הבקרה המשותפת בין צה"ל, הביטוח הלאומי ומשרד האוצר. בתחום העבודה הוא קורא להסדרה מקיפה של כל ההגנות – גם לפצועים – וליצירת מסלול אחיד במקום ריבוי מנגנונים.
במערכת ההשכלה הגבוהה דורש הדוח לאסוף נתוני נשירה מלאים, לצמצם פערים בין המוסדות, ולהבטיח שימוש מלא בתקציבים שהוקצו. המל"ג נדרשת לקבוע הנחיות מחייבות להחזרים כספיים לסטודנטים משרתי מילואים, לבצע סקרי שביעות רצון ייעודיים ולבנות תוכנית ארוכת טווח לשיקום הלמידה.
המבקר מסכם כי על מוסדות המדינה "להבטיח שהזכויות של משרתי המילואים ימומשו במלואן", וכי הצעדים הנדרשים הם חיוניים לשמירה על מודל המילואים ועל עתידם של שירותי הביטחון.
