ברקע המגעים לסיום המלחמה בעזה כוחות צה"ל בפיקוד הדרום, בהכוונת אמ"ן ושב"כ, ממשיכים לפעול נגד ארגוני הטרור ברחבי רצועת עזה. אמש (ב'), כוחות צוות הקרב של חטיבת כפיר, הפועלים תחת אוגדה 36 בעיר עזה, זיהו שני מחבלים חמושים שניסו להתקרב לעבר מגנן של הכוח. זמן קצר לאחר מכן, מכלול האש של חטיבת כפיר בהכוונת הכוחות בשטח תקף וחיסל את המחבלים.
במקביל, אוגדה 98 הפועלת גם היא במרחב העיר עזה, תקפה וחיסלה בתקיפות מדויקות, מחבל אשר זוהה כראש חולייה בחמאס, ושלושה מחבלים נוספים.
בנוסף, כוחות אוגדה 162 הפועלים במרחב העיר עזה, חיסלו מחבלים במפגש ישיר בשטח ובסיוע מהאוויר.
160 מטרות טרור הותקפו
כוחות אוגדה 99 ממשיכים בלחימה בצפון רצועת עזה, וביממה האחרונה השמידו מספר מבנים שולטים ומטרות מודיעניות במרחב.
ביממה האחרונה, חיל האוויר תקף יותר מ-160 מטרות טרור ברחבי רצועת עזה. בין המטרות שהותקפו היו מחבלים, מחסני אמצעי לחימה, עמדות תצפית ותשתיות טרור.
בישראל מחכים לתשובת חמאס למתווה לסיום הלחימה והשבת החטופים שהציגו אתמול נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו.
התוכנית לסיום המלחמה והשבת החטופים
במהלך שהותו בוושינגטון נפגש נתניהו עם נשיא ארצות הברית ודמויות מפתח בממשל. בסיכומו של המפגש הצהיר כי השיחות היו "ביקור מצוין" ושביקור זה מהווה צעד משמעותי במאמצים לסיום המלחמה בעזה. לדבריו, ההסכמות שהושגו כוללות דרישה לשחרור כל החטופים, פירוק היכולות הצבאיות של חמאס והישארות צה״ל ברוב שטחי הרצועה בתהליך נסיגה הדרגתי בלבד.
בהצהרה משותפת של שני המנהיגים הודגשו כמה נקודות מרכזיות: ראשית, הדגש על שחרור מיידי של החטופים, כולל מנגנון זמן קצר לביצוע: תוך 72 שעות. שנית, קריאה ברורה לפירוק יכולות חמאס ולפירוז ארגוני הטרור בעזרת מדינות ערביות ומוסלמיות שייקחו חלק בתהליך. ושלישית, הבהרה כי אם חמאס יסרב לקדם את ההצעה, לא תישלל מישראל האפשרות לקבל גיבוי אמריקני מלא לפעולה צבאית במטרה להביא להפסקת האיום מהרצועה.
״הפכנו את היוצרות״
נתניהו תיאר את המהלכים כמהפך דיפלומטי: "במקום שהחמאס יבודד אותנו – הפכנו את היוצרות ובודדנו אותו", אמר, וטען שנוצרה עמדה בינלאומית מפרגנת כלפי עמדותיה של ישראל בנוגע לדרישותיה לסיום הלחימה. הוא הוסיף כי המגעים הבינלאומיים הביאו ל"הצבת תנאים" שמטרתם להבטיח את שחרור החטופים והסרת האיום לטווח הארוך.
בחמאס הביעו הסתייגויות וקבעו כי סעיפי התוכנית קרובים לעמדה הישראלית ואינם כוללים ערבויות מספקות. שליחים אמריקניים שבאו במגע עם גורמים באזור תיארו תגובות ראשוניות ש"נשמעות חיוביות" בהיקף מסוים, אך הדגישו שהדיונים טרם הושלמו וכי יש להמתין להתייחסות בהמשך.
ביטחון, דיפלומטיה והשאלות הפתוחות
לצד ההצהרות החיוביות נותרו שאלות פתוחות מרכזיות: מי יבטח ויבצע את פירוק הכוחות בשטח, אילו ערבויות בינלאומיות יינתנו כדי למנוע חזרה של כוחות חמושים, ומה המשמעות המדויקת של "הישארות צה״ל ברוב הרצועה" מבחינת סמכויות ומשך זמן. גם סוגיית הפיקוח והביצוע בשטח, יחד עם המנגנון לווידוא שחרור החטופים בתוך פרק זמן מצומצם, דורשים יישום מדוקדק.
מרבית הגורמים הפוליטיים בישראל בירכו על התמיכה הבינלאומית הרחבה בדגש על שחרור החטופים, אך בכירים אחרים הזהירו מפני נסיגות מדיניות שעלולות להיתפש כהתפשרות על אינטרסים ארוכי-טווח.
