חיל האוויר נערך להכנות לתקיפה הגדולה והקריטית ביותר של ישראל, מאז הפצצות הכור הגרעיני בסוריה לפני כשני עשורים. בזמן שבשיחתם האחרונה הבהיר הנשיא האמריקני לרה"מ נתניהו כי בינתיים אין לו "אור ירוק" מוושינגטון לתקיפה באיראן, בצה"ל מקדמים את ההכנות לתקיפת מתקני הגרעין האירניים. על פי דיווח של יואב זייתון אלו התרחישים האפשריים.
בשנה האחרונה ביצע חיל האוויר הישראלי תקיפות ישירות בלב איראן, כולל במזרח המדינה – מרחק של כ-2,000 ק"מ – תוך שהוא מוכיח יכולת פעולה חשאית, מדויקת וחוזרת. המבצעים האלו, שחלקם פורסמו בגלוי, נועדו לא רק לשדר מסר הרתעתי לטהרן, אלא גם לבחון את מוכנותו של הצבא הישראלי לקראת תרחיש אפשרי של תקיפת מתקני הגרעין – יום הדין מבחינת המשטר האיראני.

היכולת קיימת – אבל המחיר עלול להיות כבד
התרחיש שבו ישראל תבחר לפעול לבדה, ללא אישור או סיוע אמריקני, הוא לא רק האפשרות הרדיקלית ביותר – אלא גם המסוכנת ביותר. כל תקיפה על מתקני הגרעין האיראניים צפויה להוביל לתגובה משולבת: ירי של אלפי טילים מדויקים לעבר ישראל, נחילי כטב"מים נפיצים, וירי מתוזמן ממספר חזיתות – חיזבאללה בצפון, מיליציות בסוריה, החות'ים מתימן ואולי אף מעיראק. גם אם רק אחוז קטן מהארסנל הזה יצליח לחדור את שכבת ההגנה – על אף תגבור סוללות אמריקניות מסוג THAAD – הפגיעה בעורף ובמערכות החיוניות עלולה להיות קשה.
עוד באותו הנושא
- נשיא ארה"ב דונלד טראמפ החליט להקפיא בשלב זה תוכניות להסלמה צבאית משמעותית מול איראן
- כוחות צה"ל ושב"כ פועלים ביממה האחרונה בכפר תל לסיכול טרור, ומיפו את בתיהם של שני המחבלים המעורבים בפיגוע הירי שבו נפלו רס"ן יובל עזרא הי"ד ורס"ר בניהו מלט הי"ד
- רחפן נפל בסמוך לביתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, הפרטים בבדיקה
- צפו בתיעוד: מטוס קרב רומני יירט אתמול כטב״מ שחדר לשטח האווירי של המדינה, ככל הנראה לאחר שזלג משטח אוקראינה

החולשות שנחשפו ב-7 באוקטובר רק מחריפות את הסיכון
אירועי ה-7 באוקטובר המחישו את החולשות של ההרתעה הישראלית ואת הקושי להתמודד עם תרחיש של מתקפה רב־חזיתית. במקרה של תקיפה באיראן, ישראל תצטרך להתמודד לא רק עם ההשלכות הישירות של המבצע, אלא עם אפשרות לקריסת "רציפות תפקודית" – ניתוק חשמל, שיבוש תחבורה, פגיעה ביכולות צה"ל לתגובה מקבילה – וכל זאת תוך הסתמכות חלקית בלבד על הסיוע האמריקני.
מה בכל זאת נדרש מהאמריקנים?

גם אם ישראל תבצע תקיפה ביוזמתה, היא תזדקק לפחות לתיאום מוקדם עם פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (סנטקום), שיאפשר פריסת סוללות הגנה אמריקניות באזור ותגבור אווירי במקרה של הסתבכות. סיוע קריטי נוסף נוגע לתחום המודיעיני ולחקר ביצועים – שני תחומים שבהם לצבא ארה"ב יש יתרון משמעותי, ושיתוף הפעולה בהם חיוני למבצע מדויק ולניתוח תוצאותיו.
התרחיש האופטימלי: פעולה בינלאומית משותפת
האפשרות המועדפת מבחינת ישראל – תקיפה משותפת עם ארה"ב ואולי אף עם מדינות אירופה – נראית כרגע קלושה. כדי לגייס את תמיכת הבית הלבן והקהילה הבינלאומית, ישראל תידרש לקדם מהלך מדיני מול הפלסטינים ולסיים את המלחמה בעזה – תנאים שממשלת ישראל הנוכחית ככל הנראה לא מסוגלת לעמוד בהם.