שר הביטחון ישראל כ"ץ כינס אתמול (ד') דיון חירום בעקבות עלייה באיומי הברחת אמל"ח באמצעות רחפנים מאזור מצרים לגבול הדרומי. בישיבה השתתפו מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף במיל' אמיר ברעם, סגן הרמטכ"ל אלוף תמיר ידעי ונציגים בכירים מצה"ל, השב"כ, המל"ל ומשטרת ישראל.
לאחר הדיון הורה כ"ץ לצה"ל להגדיר את השטח הצמוד לגבול ישראל-מצרים כשטח צבאי סגור, ולהתאים את הוראות הפתיחה באש כך שיחולו נגד כל גורם בלתי מורשה שיחדור לשטח האסור, בין אם לצרכי הברחה ובין אם למטרות אחרות שמסכנות את המפעילים וברי ההברחות.
הגדרת הברחות הרחפנים כאיום טרור
בפגישה סוכם גם כי השב"כ יפעל להגדרת הברחות אמל"ח באמצעות רחפנים כאיום טרור רשמי. הכרה כזו, לפי הודעת משרד הביטחון, תאפשר לגורמי הביטחון להפעיל כלים רחבים יותר, הן טכנולוגיים והן משפטיים, במאבק נגד התופעה.
כ"ץ שניהל את הדיון אמר: "כינסתי אתכם כאן כדי להכריז מלחמה על הברחות הרחפנים בגבול ישראל-מצרים. במלחמה כמו במלחמה, המצב הקיים מסוכן לביטחון המדינה ולא יכול להימשך. הברחות הנשק באמצעות רחפנים הן חלק מהמלחמה בעזה ומיועדות לחמש את אויבינו ויש לנקוט בכל האמצעים כדי להפסיק אותן".
צעדים טכנולוגיים, רגולטוריים וחקיקתיים
בנוסף לצעדים הצבאיים, הוחלט על מהלך משולב למיגור האיום, לפיו משרד הביטחון יקדם פיתוח פתרונות טכנולוגיים בליווי חיל האוויר, לרבות מערכות לאיתור והשבת רחפנים ולנטרולם.
המל"ל יפעל לקידום צעדים רגולטוריים וחקיקתיים בנושאי רישוי, רכישה ואחזקת רחפנים, במטרה להגביל יכולות שימוש לרעה. בנוסף, הובהר כי הצבת שטח צבאי סגור משמעותה גם בהירות נוספת לכוחות בשטח לגבי שימוש באמצעי אש נגד חדרים בלתי מורשים.
מאמצי ההרתעה וההשוואה ללבנון
כ"ץ השווה את המהלך ליצירת הרתעה נגד כטב"מים וחיזבאללה בלבנון, וציין את המטרה הברורה: להרתיע ולהעניש גורמים שמנצלים את השקט היחסי באזורים אחרים כדי להחדיר נשק. "כמו שיצרנו הרתעה מול החיזבאללה בנושא כטב"מים וירי על יישובים, גם כאן יש לייצר הרתעה ולהבהיר למי שעוסקים בהברחות שכללי המשחק משתנים והם ישלמו מחיר כבד מאוד אם לא יחדלו לעסוק בזה", אמר.
סוגיית הגז
לפני מספר ימים שר האנרגיה אלי כהן הודיע כי בשל הפרות הסכם השלום מצד המדינה המוסלמית בתקופה האחרונה, הוא מסרב לאשר את הייצוא עד אשר הסוגיה תיפתר.
לחצים מהממשל האמריקני
המהלך של שר האנרגיה, מגיע לאחר שבועות ארוכים של לחצים מצד הממשל האמריקני, ובפרט מצד חברת האנרגיה האמריקנית שברון, המחזיקה בחלק ניכר ממאגר לווייתן ונחשבת לאחת המרוויחות העיקריות מההסכם עם קהיר. בוושינגטון ראו בחתימה על ההסכם נדבך נוסף במדיניות האנרגיה של טראמפ, המבקשת להגדיל את ייצוא משאבי האנרגיה האמריקניים בעולם.
המשא ומתן טרם הושלם
כהן בחר שלא להיענות ללחצים האמריקניים, בטענה כי המשא ומתן טרם הושלם וכי יש צורך בהבטחת האינטרסים הלאומיים והכלכליים של ישראל לפני אשרור ההסכם. לפי גורמים בסביבתו, השר דרש לוודא שהמחירים לשוק המקומי יישארו אטרקטיביים, וכי ייקבעו מנגנונים שיבטיחו כי לישראל תישמר שליטה על רזרבות הגז האסטרטגיות שלה לטווח הארוך.
