חמאס הודיע רשמית על בחירת יחיא סינוואר לראש הלשכה המדינית, במקום איסמעיל הנייה. הבחירה מפתיעה בהתחשב במצבו הנוכחי של סינוואר, הנמצא במסתור בעזה תחת מרדף צה"ל, ומעוררת שאלות לגבי יכולתו לתפקד כמנהיג הארגון בתנאים אלה.
מינוי זה משקף מתחים ארוכי שנים בהנהגת חמאס, במיוחד בין הנהגת החוץ להנהגה בעזה. היריבות התעצמה מאז שחרורו של סינוואר ב-2011 במסגרת עסקת שליט, ובמיוחד לאחר בחירתו למנהיג חמאס בעזה ב-2017. עזה נתפסת כמרכז הכובד של הארגון, והנהגתה ראתה עצמה כמשמעותית יותר בתהליכי קבלת ההחלטות.
המתח הפנימי בחמאס החריף מאז 7 באוקטובר ותחילת המו"מ בנושא החטופים. סינוואר הוביל את המהלכים, תוך העדפת מצרים כמתווכת על פני קטאר, בניגוד להנייה שהעדיף את קטאר. היריבות באה לידי ביטוי גם ביחס לשיתוף הפעולה עם איראן, כאשר סינוואר נקט גישה פרגמטית יותר מהנייה.
הבחירה בסינוואר עשויה לקדם את עסקת החטופים ולהוביל להפסקת המלחמה בעזה. ייתכן שהמצרים, היחידים בקשר עם סינוואר, סייעו בקידום המהלך. אם הנייה ייצג עמדה נוקשה יותר במגעים לעסקה, הרי שמינוי סינוואר עשוי להסיר מכשול זה.
סינוואר עשוי לרצות לממש את תפקידו החדש ולהבטיח את בחירתו ב-2025, מה שיתאפשר רק עם השלמת עסקת חטופים וסיום המלחמה. כמנהיג הכולל של הארגון, יכולתו לקדם עסקה עשויה לגדול.
אם זה אכן המתווה, סינוואר יוכל לבסס את מעמדו כמנהיג חמאס ולחזק את מעמד הארגון כחלופה לפת"ח. זאת, תוך הצגת העמידה מול ישראל כניצחון והחזרת שליטת חמאס בעזה.
עבור ישראל, בחירת סינוואר מציבה אתגרים חדשים. מחד, היא מתמודדת עם מנהיג קיצוני ונחוש. מאידך, הדבר עשוי לפתוח הזדמנויות לקידום פתרון למשבר החטופים ולסיום הלחימה בעזה.
המהלך משקף גם את השפעתה הגוברת של מצרים בזירה, ואת הירידה בהשפעתה של קטאר. זה עשוי להשפיע על הדינמיקה האזורית ועל תהליכי המשא ומתן העתידיים.
בחירת סינוואר מסמנת שינוי משמעותי בהנהגת חמאס, עם השלכות פוטנציאליות רחבות על המשך המלחמה, על גורל החטופים ועל עתיד הרצועה. ישראל וגורמים בינלאומיים יצטרכו להתאים את אסטרטגיות הפעולה שלהם למציאות החדשה שנוצרה.
