לקראת חג פורים, נשאלה השאלה מה קורה כשהתחפושת אינה רק מנהג, אלא כלי עבודה. בספר "איש מועיל במיוחד", חזר עודד עילם, ראש חטיבת הפח"ע לשעבר במוסד, לסיפור אמיתי משנת 1962, שבו אנשי הארגון גייסו פושע נאצי כמרגל.
בשיחה עם "רגע NEWS" הוא מדבר על אומנות ההתחזות, על החיים בזהות כפולה – ועל הרגע שבו התועלת המבצעית גוברת על סרגל הערכים.
לא סופרמנים – אלא אנשים רגילים
עילם מבקש לנפץ כבר בתחילת השיחה את הדימוי של הוליווד סביב עולם הריגול. "אנשי המוסד הם לא סופרמנים, ולא אנשים עם הילה סביב הראש. לפעמים אלה האנשים הכי בנאליים והכי לא אטרקטיביים. אתה לא תשים אליהם לב באוטובוס או במסעדה – ובזה גם טמון הכוח שלהם".
לדבריו, הכיסוי הוא לא רק כלי עבודה – אלא קו ההגנה המרכזי: "אין לך חטיבת טנקים מאחוריך, ואין לך דגל של מדינת ישראל מעל הראש. אתה בחו"ל לבד. היכולת שלך לשרוד את המשימה נשענת על היכולת שלך לשחק תפקיד, להיכנס לדמות וליצור סביבה שנראית אותנטית לחלוטין".
במרכז הספר, הגיבור מוצג תחילה כמי שנראה פסיבי, משני – מהלך מתוכנן היטב. "הכול ערוך כדי להקנות אותנטיות", מסביר עילם. "ככל שאתה מקצועי יותר, כך תגבר היכולת שלך לשכנע את הצד השני באמינות הכיסוי שלך".
"מאחורי התחפושת אין עולם שלם"
עודד מדמה את הכיסוי למערבוני העבר: חזית של עיירה שנראית אותנטית לחלוטין – אבל מאחוריה אין כלום. "אתה יוצר חזית שנראית אמיתית לגמרי", הוא מסביר. "אתה צריך להכיר מספיק פרטים – מטבע, שפה ומושגים כדי לשכנע. אבל אתה לא באמת מלטזי אם התחזת שאתה ממלטה. מאחורי התחפושת אין עולם שלם".
הסכנה, הוא מדגיש, היא ברגע שבו מתעורר ספק: "אם יש סימני שאלה – הם חייבים להיכבות באותו רגע. אחרת הם רק מועצמים. ואז אתה לא רק מסכן את עצמך, אלא גם את המבצע ואת מדינת ישראל".
לחיות חיים שהם לא אתה
כשנשאל על מה קורה כשיום העבודה מסתיים – הודה כי בהתחלה זה קשה. "כשאתה צעיר, יש הרבה אדרנלין, לחץ ואי ודאות. אתה בא הביתה ולא תמיד מצליח להשתחרר". עם השנים, לדבריו, נוצרת מיומנות. "אתה כמו זיקית. משיל מעליך את הנשל ומתחדש מחדש".
עילם אמר שבאחד מהמשימות שלו בחר בכוונה "לשחק" דמות מעיירה נידחת ממדינה זרה, מתוך הנחה שהסיכוי שמישהו יגיע ממנה אפסי. כשהגיע למלון עם האדם איתו היה אמור להפגש, זרק את שם העיירה – והבחור התלהב: גם הוא משם. "עכשיו לך תצא מזה כשהאובייקט עומד לידך ובוחן אותך בשבע עיניים", הוא משחזר.
עוד הוא סיפר שבתחילת דרכו היו מקרים שבהם נדרש לגלם שתי זהויות שונות בתוך שעות. "בבוקר הייתי רווק מהולל ממילאנו, ובערב איש משפחה מיושב עם חמישה ילדים. קרה שלא זכרתי במדויק מי אני, והייתי צריך לשאול את האובייקט שאלות כדי להבין דרך התשובות שלו מה הזהות שלי באותו רגע. זו יכולה להיות אתנחתא קומית בדיעבד – אבל בתוך הסיטואציה זה לא נעים בכלל".
לדבריו, זה לא משחק עם טקסט כתוב מראש. "זה יותר כמו סטנדאפיסט שצריך לאלתר על הבמה".
להבטיח לנאצי חסינות
הסיפור שמאחורי הספר נחשף לעילם כששימש מדריך וחיפש מקרה היסטורי שיציף דילמה מוסרית מורכבת בפני חניכים. אחת מהעובדות שלו הביאה לו תיק אחר מזה שביקש: "התחלתי לקרוא ונשארתי בלי מילים מהעוצמה".
הדילמה: להפעיל פושע נאצי – ולמעשה להעניק לו תעודת ביטוח. "אתה אומר לו: גורלך לא יהיה כמו אייכמן. אנחנו נבטיח שתישאר בחיים. זו הבטחה קשה – בשם שישה מיליון אנשים. יש פה דילמה מוסרית כבדה ביותר".
ואחרי 7 באוקטובר?
השאלה אינה היסטורית בלבד. האם במציאות של אחרי ה-7 באוקטובר ניתן לגייס בכיר חמאס שהיה מעורב בטבח?
"אלה שיקולים קשים מאוד", משיב עילם. "אם אתה יודע שאדם היה מעורב בתכנון הטבח – ח'ליל אל-חיה לדוגמא – זו דילמה אדירה. אבל אם התועלת שהוא יכול להביא כדי למנוע את הטבח הבא היא עצומה, אתה צריך לשקול את זה". לדבריו, עולם המודיעין אינו שחור ולבן. "לפעמים התועלת גוברת על סרגל הערכים שלנו. אנחנו לא מתעסקים רק בטוב ורע. אנחנו רוצים לשמור על מדינת ישראל. לפעמים צריך לעשות פשרות בתוך עצמך".
