המטח ששוגר מלבנון לעבר מרכז הארץ מוקדם יותר היום (ב'), עורר מיד דיון נרחב: האם ארגון הטרור חיזבאללה הצליח לשנות את כללי המשחק? העובדה שחלק מהשיגורים הצליחו להגיע לעומק ישראל, העלתה את השאלה האם הארגון הצליח לצבור חימוש שיכול לאתגר את ישראל.
ארסנל הרקטות והטילים של חיזבאללה
כדי להבין מדוע הירי האחרון לא מעיד בהכרח על “נשק שובר שוויון”, נתחיל בלהכיר את ארסנל הרקטות והטילים של חיזבאללה.
לפי הערכות מכון המחקר “עלמא”, שפורסמו בשבוע שעבר, ערב כניסת הארגון למלחמה, עמד כוח האש שלו על כ-25 אלף רקטות וטילים – רובם לטווח קצר ובינוני.
החימושים הללו מתחלקים למספר משפחות: רקטות קצרות טווח שמיועדות לירי לעבר הגליל, רקטות כבדות יותר שמסוגלות להגיע לעומק ישראל, ומספר מצומצם של טילים ארוכי טווח בעלי ראשי קרב גדולים.
בין האמצעים הבולטים בארסנל ניתן למצוא רקטות כמו ה"בורקאן" וה"פלאק" לטווחים הקצרים, רקטות "גראד" וה"ארש" לטווחים של עשרות קילומטרים, וכן רקטות כבדות יותר ממשפחת "פאדי" ו"פאג’ר" שמגיעות לטווחים של עשרות עד מאות קילומטרים.
לצידן מחזיק הארגון גם במספר מערכות כבדות יותר, כמו הרקטה הסורית M-302 – המכונה "ח’ייבר-1" – שמסוגלת להגיע לטווח של עד כ-200 קילומטרים עם ראש קרב במשקל של יותר מ-100 קילוגרמים, וכן טילים בליסטיים מתוצרת איראן כמו פאתח-110, שמסוגלים להגיע לטווח של מאות קילומטרים.
כיפת ברזל וקלע דוד מול יכולת האש של חיזבאללה
המשמעות של ארסנל הרקטות של חיזבאללה מתבהרת רק כשמביטים בו מול מערך ההגנה האווירית של ישראל שנבנה בדיוק כדי להתמודד עם סוג האיום הזה.
מערכת כיפת ברזל פותחה מלכתחילה כדי ליירט רקטות קצרות טווח ופצצות מרגמה. מעליה, פועלת שכבה נוספת: קלע דוד, שנועדה בדיוק לאיום שמציג חיזבאללה – רקטות וטילים לטווח בינוני וארוך כמו הפאג’ר, הזלזאל או M-302 – בדיוק אותם אמצעים שנמצאים בארסנל של חיזבאללה.
בפועל, גם כיפת ברזל התמודדה עם רקטות מסוג פאג’ר וגם עם ה-M-302, שנורו מרצועת עזה לעבר ישראל על ידי ארגון הטרור חמאס.
גם כאשר מדובר בטילים כבדים יותר, התמונה אינה משתנה באופן דרמטי.
אחד האיומים המשמעותיים יותר בארסנל הארגון הוא הטיל הבליסטי פאתח-110, אך הטילים הבליסטיים שאיראן עצמה משגרת אלינו בימים האחרונים נחשבים מתקדמים יותר – ובכל זאת מערך ההגנה האווירית הישראלי מצליח ליירט אותם בשיעורים גבוהים.
הנתונים מלמדים אותנו שגם אם ארסנל הרקטות והטילים של חיזבאללה גדול ומגוון, סוגי החימוש שבהם משתמש ארגון הטרור אינם שונים באופן מהותי מאלו שישראל כבר התמודדה איתם בשנים האחרונות.
רקטות כמו פאג’ר ו-M-302 הופיעו בעבר בזירות הלחימה – ומערך ההגנה האווירית של ישראל – מכיפת ברזל דרך קלע דוד ועד מערכות החץ – התמודד עם האיום. לכן המטח האחרון אינו מעיד בהכרח על הופעת אמצעי לחימה חדש או "שובר שוויון", אלא על שימוש באמצעים שכבר מוכרים למערכת הביטחון.
עם זאת, גם מערכות ההגנה המתקדמות ביותר אינן מספקות הגנה מלאה. יירוטים אינם מתבצעים בשיעור של 100%, ולעיתים חלק מהשיגורים מצליחים לחדור את מעטפת ההגנה – כמו היום. משום כך, לצד פעילות מערך ההגנה האווירית, ההגנה החשובה ביותר עבור האזרחים נשארת הקפדה על הנחיות פיקוד העורף והגעה למרחב מוגן בזמן – צעד פשוט שהוכח פעם אחר פעם כגורם שמציל חיים.
כתבה מרתקת