שב"כ העביר תדריך ביטחוני לראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט כדי למנוע מצב של פריצה נוספת. גורם המעורב בפרטים מסר היום (א') לעיתונאי מיכאל שמש כי בכל מקרה שבו יש חשש ביטחוני בין אם מדובר באישיות, במדענים, באנשי תקשורת וכדומה מתקיים חידוד נהלים והקשחת פלטפורמות להעלאת החוסן והמודעות.
לדברי שמש שירות הביטחון הכללי מוטרד מאוד מהפריצה למכשירי הבכירים הישראלים ומנסה לבלום את התפשטותה.העיתונאי סולימן מסוודה הוסיף כי בישראל מעריכים שאיראן פרצה לטלפונים של בכירים נוספים. לדבריו האיראנים לא הצליחו לפרוץ לטלפונים עצמם, אלא עלו על פטנט – פריצה לאפליקציית טלגרם ולענן שאותם יעדים הזניחו.

במערכת הביטחון הדגישו שאין כרגע חשד לפריצה המונית, אך אישיים מסוימים התבקשו לבצע פעולות בטלפונים שלהם כדי למנוע אפשרות לפריצה, לחלקם אך הומלץ להחליף טלפונים.
עוד באותו הנושא
- שר ההגנה הבריטי העריך את אומדן הנזקים וההוצאות הביטחוניות של המלחמה מול איראן
- ראש ממשלת בריטניה החדש, אנדי ברנהאם, אישר את השימוש בבסיסים בריטיים לצורך תקיפות אמריקאיות באיראן, כך דווח בבלומברג
- בעקבות איומי החות'ים להטיל מצור ימי על סעודיה, חברות דלק באסיה החלו לשנות את מסלולי המיכליות מנמל ינבוע
- דיווחים באיראן על שריפות נרחבות בעיר שיראז לאחר תקיפות מהאוויר
הפריצה לטלפון של ראש הסגל של ראש הממשלה
קבוצת ההאקרים חנדלה, המזוהה עם איראן ועם פעילות סייבר עוינת נגד ישראל, פרסמה הבוקר הודעה חדשה שבה טענה כי הצליחה לפרוץ לטלפון הנייד של צחי ברוורמן, ראש הסגל של ראש הממשלה בנימין נתניהו. לטענת הקבוצה, מדובר באייפון אישי ובו חומרים רגישים, אם כי בשלב זה לא פורסמו הוכחות מלאות או תכנים שנשלפו מהמכשיר.
רצף תקיפות נגד בכירים ישראלים
הדיווח מגיע זמן קצר לאחר שחנדלה קיבלה אחריות לפריצה לטלפון של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט. אותה פרשה עוררה דאגה במערכת הביטחון והסייבר בישראל, בשל האפשרות לחשיפת מידע אישי, קשרים ונתונים ביטחוניים או מדיניים רגישים. כעת, הטענה לפריצה למכשיר של ברוורמן מעלה חשש להתרחבות היעדים לעבר מעגל מצומצם במיוחד סביב ראש הממשלה.

חנדלה היא קבוצת סייבר שפועלת בשנים האחרונות נגד יעדים ישראליים, בהם גופים ממשלתיים, חברות אזרחיות ודמויות ציבוריות. בישראל ובמערב מייחסים לה זיקה ישירה או עקיפה לגורמי מודיעין איראניים. פעילותה משלבת פריצות למערכות, הדלפות מידע, לוחמה פסיכולוגית וניסיונות השפעה תודעתית, במטרה לערער אמון וליצור תחושת חדירה למרחבים רגישים.
מלחמה על התודעה, לא רק על המידע
גורמי אבטחת מידע מדגישים כי במקרים רבים, עצם הפרסום והאיום חשובים לא פחות מהמידע עצמו. גם אם לא הושג חומר משמעותי, הצגת יכולת חדירה למכשירים של בכירים נועדה לשדר עוצמה, לערער תחושת ביטחון ולהפעיל לחץ ציבורי ופוליטי. השימוש בהודעות דרמטיות ובטפטוף מידע הוא חלק מדפוס פעולה מוכר של קבוצות סייבר המזוהות עם איראן.
בשלב זה לא נמסרה תגובה רשמית מלשכת ראש הממשלה או מגורמי הסייבר הלאומיים לטענה הספציפית בנוגע לצחי ברוורמן. בישראל בוחנים טענות מסוג זה בזהירות, בין היתר כדי להימנע מהעצמת הישגים תודעתיים של האויב. במקרים קודמים, חלק מהפרסומים של חנדלה התבררו כמוגזמים או כחלק ממבצעי השפעה.
