שרי ביטחון שונים בעבר ובהווה חלוקים אודות איכות וטיב ההסכם אשר גובש עם לבנון, וצפוי לקבל אישור ממשלתי בקרוב ולהיכנס לתוקף בהקדם. שר הביטחון הנוכחי ישראל כץ הביע תמיכה בהסכם, וביטחון ביכולתו לשפר את ביטחונה של ישראל ואת מצבה מול חיזבאללה. כץ נפגש עם השליחה המיוחדת מטעם האו"ם ללבנון, והבהיר כי ממשלת ישראל לא תגלה סובלנות להפרות של ההסכם מצד ארגון הטרור הצפוני: "מה שהיה לא יהיה. אנחנו נפעל נגד כל איום, בכל עת ובכל מקום; דורשים מיוניפי"ל אכיפה אפקטיבית, כל בית בדרום לבנון שייבנה מחדש ובו יוקם בסיס טרור – ייהרס, כל התחמשות והתארגנות טרור תותקף, כל ניסיון להברחת נשק יסוכל וכל איום על כוחותינו או על אזרחי ישראל יושמד באופן מיידי".
גנץ וליברמן בעמדות שונות
שר הביטחון לשעבר בני גנץ, התבטא בנוגע להסכם המגובש וטען כי מדובר ב'חצי עבודה' בלבד. גנץ טען כי נסיגה בתנאים הנוכחיים תיטיב עם חיזבאללה יותר מאשר עם ישראל, והדבר ימנע שינוי מציאות של המצב בגבול הצפון, ולא יצליח להשיב את התושבים המפונים לבתיהם. לדבריו, יש מספר תנאי יסוד שחייבים להיכלל במסגרת כל הסכם עם לבנון:
- חופש פעולה ישראלי נרחב באוויר, הן לתקיפה והן לפיקוח מודיעיני.
- אמברגו עולמי על נשק ללבנון (שמובילה כעת את העולם במדד מספר כלי נשק לאזרח), ובפרט על נשק מאיראן.
- בידוק של צל"ב על הליטני, בפיקוח בינלאומי.
- פירוז הכפרים שבקו הגבול עם ישראל מן הצד הלבנוני, במקביל לנוכחות מוגברת של צה"ל מן הצד הישראלי.
- הגדלת המנדט של יוניפ"ל לאכיפה; הקמת מנגנון פיקוח בהובלת ארה"ב.
שר הביטחון לשעבר ליברמן התבטא באופן חריף אף יותר נגד ההסדר המוצע עם לבנון: "ההסדר של נתניהו עם חיזבאללה 2024 הוא שכפול של ההסדר של נתניהו עם חמאס 2018", כתב ליברמן בטוויטר, ברומזו לסיבה שפירק את ממשלת נתניהו דאז (במהלך שהיווה את הפתיחה למשבר הפוליטי הגדול של 2019-2022) – בצל התנגדותו לעמדת נתניהו שחתר להסדרה מול חמאס.
