מאז פרוץ המלחמה האחרונה, חוזר שוב ושוב שמו של המפציץ B-52 של חיל האוויר האמריקני הפועל בשמי איראן ופוגע במטרות של המשטר.
מדובר באחד מהמטוסים הוותיקים ביותר שעדיין נמצאים בשירות פעיל בעולם. המטוס תוכנן בסוף שנות ה-40, טס לראשונה בשנת 1952 ונכנס לשירות בשנת 1955. למרות שמאז עברו יותר משבעה עשורים, אין לו עדיין מחליף – והוא צפוי להמשיך לטוס לפחות עד שנות ה-2050.
מפציץ שנולד בעידן אחר
בשנות ה-40 של המאה הקודמת הפעיל חיל האוויר האמריקני מפציצים מדגמים שונים – אך לכל אחד מהם היו מגבלות משמעותיות. מפציצי ה-B-29 ממלחמת העולם השנייה היו איטיים ומסורבלים, ה-B-36 היה עצום אך פגיע, וה-B-47 היה מהיר יותר אך סבל מטווח קצר ובעיות טכניות.
בואינג הציעה פתרון: מפציץ כבד עם כנפיים משוכות לאחור ושמונה מנועי סילון, שנועד לשייט במהירות גבוהה לאורך זמן רב. כאשר חיל האוויר דרש להחליף את מנועי הבוכנה במנועי סילון – הצליחו מהנדסי החברה להתאים את התכנון בתוך 48 שעות בלבד.
המטוס מסוגל לשאת עד 32 טונות של פצצות וחימושים, ולטוס לטווחים רחוקים ללא תדלוק אווירי. הוא תוכנן במקור לשאת נשק גרעיני – והיה לאחד הסמלים הבולטים של העוצמה האמריקנית במלחמה הקרה מול ברית המועצות.
אב הטיפוס הראשון המריא באפריל 1952. שלוש שנים מאוחר יותר נכנס המטוס לשירות מבצעי.
מהמלחמה הקרה ועד המאה ה-21
מאז כניסתו לשירות השתתף ה-B-52 כמעט בכל מערכה גדולה של ארצות הברית. במהלך המלחמה הקרה ביצעו המטוסים סיורי התראה סמוך לגבולות ברית המועצות כחלק ממערך ההרתעה הגרעינית.
במלחמת וייטנאם ביצעו המפציצים "הפצצות שטיח", שבמהלכן הוטלו אלפי טונות של פצצות על המדינה. במהלך המלחמה איבדה ארצות הברית 31 מפציצים מתוך 207 שהוקצו לזירה, רובם מאש טילי קרקע-אוויר.
ה-B-52 בוייטנאם:
המטוס מילא תפקיד מרכזי גם בעיראק. במלחמת המפרץ הראשונה, שפרצה בשנת 1991, ביצעו המפציצים גיחות ארוכות במיוחד – חלקן נמשכו כ-35 שעות, כאשר המטוסים המריאו מארצות הברית, תודלקו באוויר, תקפו מטרות בעיראק ושבו לבסיסם.
גם במלחמת המפרץ השנייה בשנת 2003 שיגרו מפציצי B-52 עשרות טילי שיוט לעבר מטרות בעיראק.
פעילות המפציץ במלחמת המפרץ:
מטוס ישן עם מערכות חדשות
למרות הופעתם של מפציצים מתקדמים יותר, ה-B-1 "לנסר" וה-B-2 "ספיריט" החמקן, ה-B-52 לא יצא משירות.
הסיבה המרכזית לכך היא השילוב בין טווח פעולה עצום, יכולת נשיאת חימוש גדולה במיוחד ועלויות תפעול נמוכות יחסית. למעשה, המטוס מתפקד כמעין "משאית פצצות" אווירית המסוגלת לשאת מגוון רחב של חימושים: מפצצות רגילות ומונחות, דרך טילי שיוט ועד מוקשים ימיים וטילים נגד ספינות.
כיום מפעיל חיל האוויר האמריקאי עשרות מטוסי B-52, כאשר חלקם בשירות פעיל וחלקם בכוחות המילואים או באחסון. המטוסים עברו שדרוגים משמעותיים בשנים האחרונות, והאמריקאים מתכננים להמשיך להפעילם לפחות עד שנות ה-50 של המאה הנוכחית.
כך הפך מטוס שנבנה עבור עימות גרעיני שלא קרה, לכלי שממשיך לפעול גם בעידן של חימוש מדויק ולוחמה מודרנית. מטוס שקשה מאוד להחליף – גם יותר משבעים שנה אחרי שעלה לאוויר.
