לאחר שבג"ץ אישר את המהלך, ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי להתחיל היום (רביעי) בראיונות לבחירת מחליף לראש השב"כ רונן בר.
השמות המובילים
בין השמות המובילים כמועמדים להחלפתו של בר, נמצא סגנו – מ', שכבר החליף אותו בצוות המשא ומתן לעסקת החטופים. מועמד בולט נוסף הוא שלום בן חנן, לשעבר ראש אגף בכיר בשירות הביטחון הכללי.
שני שמות נוספים שעלו במסגרת המועמדים הם ר' – שהתמודד מול בר על התפקיד בסבב הקודם אך הפסיד לו, ואיל ציר כהן, בכיר לשעבר בארגוני הביטחון וחבר בצוות המשא ומתן בעבר.
"נדרש אמון מוחלט בין ראש הממשלה לראש השב"כ"
בישיבת ממשלה שנערכה בשבוע שעבר הוחלט פה אחד להביא לפיטוריו של ראש השב"כ רונן בר מתפקידו. ההחלטה התקבלה לאחר תקופה של מתיחות ממושכת בינו לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהסביר את המהלך בכך ש"נדרש אמון מוחלט בין ראש הממשלה לראש השב"כ".
נתניהו אמר בישיבה: "מצב כזה לא יכול להימשך. זה נכון לכל מדינה דמוקרטית, ובמיוחד למדינה דמוקרטית כמו שלנו. אני לא מאמין שרונן בר הוא האיש הנכון לשקם את הארגון". עוד הוסיף כי "לפני חודשיים החלפתי את צוות המשא ומתן. מיניתי את סגן ראש השב"כ לראש המשלחת כי לא היה לי אמון ברונן בר. מאז ההדלפות ירדו פלאים, ובמשא ומתן מאוד מוצלח הצלחנו להחזיר חטופים".
בר: "הליך למראית עין שתוצאתו נקבעה מראש"
רונן בר עצמו בחר שלא להתייצב לישיבה, ובמקום זאת שלח מכתב בו טען כי מדובר ב"הליך למראית עין שתוצאתו נקבעה מראש", שלדבריו טבול ב"שיקולים זרים ובניגוד עניינים חמור". עוד ציין כי במהלך כהונתו הקפיד לפעול בתיאום עם משרד ראש הממשלה, ואף קיבל הנחיה מראש הממשלה להימנע ממפגשים עם שרים.
בעקבות ההחלטה הודיע ראש האופוזיציה יאיר לפיד כי סיעות האופוזיציה יעתרו לבג"ץ נגד פיטוריו של בר. לדבריו, "פיטוריו נועדו לעצור את חקירת 'קטארגייט'". גם יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ התנגד למהלך וכינה אותו "אות קין על כל אחד משרי הממשלה".
אתמול כאמור קבע בג"ץ כי הצו הארעי המשהה את הדחתו של ראש השב"כ רונן בר יוארך אך ניתן יהיה להתחיל לראיין מועמדים חדשים לתפקיד.
