בעקבות פסיקת בג"ץ מיום שלישי, צה"ל מתכונן לגיוס מסיבי של חרדים לשורותיו. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הנחתה את מערכת הביטחון לגייס 3,000 תלמידי ישיבות נוספים במהלך השנה הקרובה, בהתאם ליכולות הקליטה שהציג צה"ל.
היערכות מיידית וקשיים צפויים:
צה"ל כבר הקים לשכת מיון וגיוס ייעודית הכוללת הפרדה מגדרית, המוכנה לפעולה מיידית. עם זאת, צפוי אתגר משמעותי: רבים מהמתגייסים החרדים הפוטנציאליים לא למדו לימודי ליבה, מה שעלול להקשות עליהם במעבר המיונים ובקבלת שיבוץ הולם. לפיכך, צה"ל מתכנן קורס הכנה מיוחד של חודש עד חודש וחצי, שמטרתו לסייע למתגייסים אלו להשתלב בהצלחה. ניסיון העבר מראה שלאחר קורס כזה, חל שיפור משמעותי בציוני הקב"א והדפ"ר של המשתתפים.
תחומי שילוב מגוונים:
המתגייסים החרדים צפויים להשתלב במגוון רחב של תפקידים, ביניהם:
1. תחומי טכנולוגיה ותכנות
2. אגף המודיעין
3. תפקידי נהיגה
4. תפקידי לחימה, כגון הנח"ל החרדי וחיל הגנת גבולות
בכל התחומים הללו כבר קיימות מסגרות המאפשרות הפרדה מגדרית ותנאים המתאימים לאורח החיים החרדי.
הרחבת מסגרות קיימות והקמת יחידות חדשות
צה"ל מתכנן להרחיב את המסגרות הקיימות לחיילים חרדים ולהקים יחידות חדשות. התוכניות כוללות:
– הרחבת פלוגות חי"ר חרדיות בגבעתי ובצנחנים לגדודים שלמים
– הקמת גדודים חדשים בחיל הגנת הגבולות, בדומה לגדוד "נצח יהודה" הקיים
– בטווח הרחוק יותר, ייתכן אף הקמת חטיבה חרדית שלמה
הגדלת מספר החיילים החרדים צפויה להביא יתרונות משמעותיים לצה"ל. לדוגמה, הקמת גדוד חרדי בחיל הגנת הגבולות והצבתו בבקעה יכולה לחסוך גיוס של 12 גדודי מילואים בשנה.
תכנון ארוך טווח
צה"ל מציב יעד שאפתני של גיוס 6,000 חרדים בשנה בטווח הארוך. זמן ההכשרה המתוכנן לכל מחזור הוא שנה. המסר מצה"ל הוא שהגדלת מכסת המתגייסים חיונית לאור האיומים הביטחוניים הנוכחיים והעתידיים, אך מדגיש כי הגיוס צריך להיעשות באופן הדרגתי ולא בכפייה.
צה"ל מעדיף גישה של תמריצים ולא של אכיפה. הצבא אינו מעוניין לשלוח משטרה צבאית לבני ברק, ומעביר את האחריות לאנשי הציבור החרדי. הגישה המועדפת היא הטלת סנקציות על מי שלא מתגייס, כדי לעודד גיוס וולונטרי.
פסיקת בג"ץ
בפסק הדין של בג"ץ, שניתן פה אחד על ידי תשעה שופטים, נכתב:
"בית המשפט העליון קבע כי הקושי שבעמדת הממשלה מתחדד נוכח המלחמה המתמשכת נגד ארגוני טרור ברצועת עזה ובחזית הצפונית, בתקופה של למעלה מ-8 חודשים. הודגש כי העמדה העדכנית של מערכת הביטחון היא כי קיים צורך קונקרטי ודחוף בכוח אדם נוסף. בית המשפט העליון הבהיר כי בעיצומה של מלחמה קשה, מעמסת אי השוויון בנטל חריפה מתמיד – ומחייבת קידום פתרון בר קיימה לסוגיה זו."
בנוסף, בית המשפט קבע כי לא ניתן להמשיך להעביר כספי תמיכות לישיבות ולכוללים עבור תלמידים שלא קיבלו פטור או ששירותם הצבאי לא נדחה.
