אתמול (רביעי) המשיך צה"ל בסדרת תקיפות מסיבית ברחבי לבנון, כאשר הפעם עמדו במוקד מטרות המקושרות לאגף המודיעין הצבאי של חיזבאללה – דבר הממשיך לשדר את חדירותו המודיעינית של ארגון הטרור, ואת חולשתו ביחס לישראל. בנוסף, הושמדו משגרים רבים שכוונו לעבר יישובי וערי הצפון. חיזבאללה ביצע ירי של מאות רקטות וכטב"מים לעבר החצי הצפוני של ישראל (מזכרון יעקב וצפונה, וגם טיל בודד לעבר גוש דן), אך הללו לא גרמו לנזק משמעותי בגוף וברכוש.
בנוסף, עולים דיווחים בדבר דיונים ולחצים בינלאומיים לקידום הפסקת אש בחזית הצפונית (ואולי גם הדרומית). רה"מ התייחס לדיווחים אלו בהצהרה כי 'מו"מ יבוצע רק תחת אש' – כלומר, ישראל לא מתכננת להפסיק להפעיל לחץ על חיזבאללה בטרם יושגו מטרות מספקות. ארה"ב וצרפת הגישו מתווה משותף להפסקת אש כוללת של 3 שבועות בין ישראל וחיזבאללה. הרווח הישראלי ממהלך שכזה יהיה ניתוק של הזיקה שיצר נסראללה בין המלחמה שלו ובין המלחמה ברצועה; אך הנזק יהיה טמון ביכולת של חיזבאללה להתארגן, להשתקם ולהתאושש מהמהלומות שהנחיתה ישראל, כאשר אין ערבות לכך שבהמשך יהיה מוכן להסיג את כוחותיו ולהפסיק את המלחמה. רשתות תקשורת בעולם טענו כי הצעה זו תתקבל ע"י הצדדים ותיכנס לתוקף תוך שעות ספורות, אך לא הייתה התייחסות לכך מצד גורמים בממשלה הישראלית.
ראוי לציין גם דיווחים שעלו בדבר הבנות שהושגו לאחרונה בין חמאס ובין פת"ח, בדבר שליטה במעברי הגבול ובשלטון האזרחי ככלל ברצועה ב'יום שאחרי' המלחמה, המשקפים כי חמאס מוכן לוותר על חלק מן השליטה ברצועה. הסכמות שכאלו יוכלו לקרב את סוף המלחמה בחזית הדרומית, על אף שישראל תצטרך לגבש אסטרטגיה בדבר היחס הראוי לשליטה של פת"ח, וכן בדרכים לפרז את חמאס מנשקו ולהשיג את יעדי המלחמה. בכל מקרה, התמונה המלאה נמצאת רק בידי מקבלי ההחלטות.
