המתיחות הגדולה שהחלה לפני חודש עם חיסולם של פואד שוכר (רמטכ"ל חיזבאללה) בביירות, ושל איסמעאיל הניה (מזכ"ל חמאס) בלב טהרן, התפוגגה באופן כמעט מלא לאחר מתקפת המנע המוצלחת של צה"ל על טילי חיזבאללה בדרום לבנון, כאשר חיזבאללה טענו מצידם שהוסב לישראל נזק רב, ואותתו כי 'התגובה הלבנונית' באה אל סיומה. אין הכוונה שתתחולל כעת רגיעה בחזית הצפונית – כבר אתמול התחוללה מתקפת כטב"מים על יישובי עמק החולה ובוצע סיכול ממוקד סמוך לצור – אך תיק הנקמה המיוחד של פואד שוכר (שנפתח מלכתחילה בעקבות קטל תריסר הילדים והנערים ששיחקו כדורגל במג'דלס שמס) נסגר.
ומה עם איראן? הרמטכ"ל האיראני באקרי התבטא אתמול כי "הנקמה בישראל על חיסולו של הניה בטהרן היא ודאית". גם האמריקאים לוקחים את האיום האיראני ברצינות, והרמטכ"ל בראון שביקר בארץ בימים האחרונים אמר כי "תגובת איראן תכתיב את התגובה של ישראל, ותקבע אם הולכים לעימות רחב יותר או לא". אז האם ניתן לצפות למתקפת טילים וכטב"מים מסיבית מאיראן, אשר תזכיר את מאורעות הלילה המיוחד ההוא, באמצע חודש אפריל?
התשובה היא ככל הנראה לא. איראן בעצמה אמרה שההמתנה לתגובה מהווה חלק מן התגובה – כך שככל שהזמן עובר, ניתן להעריך שהתגובה תהיה קטנה יותר. קישור התגובה להצלחה במו"מ מול חמאס מהווה אינדיקציה נוספת לרצון להימנע מעימות; ובנוסף, זמנים השתנו בטהרן – והנשיא החדש פזשכיאן, הגם שאינו מקבל ההחלטות הסופי ברפובליקה האסלאמית, מהווה קול מתון חשוב, ומנסה להימנע מהסלמה מול ישראל. האיראנים יכולים להגיב בדרכים נוספות – מתקפת סייבר, הפעלת שלוחים, או ניסיון פגיעה במטרות ישראליות בחו"ל. ההימנעות של איראן ממעורבות בעימות הקטן שהתחולל בבוקר יום ראשון, יחד עם הנוכחות הצבאית האמריקאית הרחבה באזור המזרח התיכון, מורידים מאוד את הסיכויים לפעולה צבאית ישירה מאיראן כלפי ישראל.
לסיכום, כאשר ההנהגה האיראנית טוענת ש"ישראל איבדה את התרעתה", כדאי שיביטו במראה ויתהו מדוע הם מהססים לתקוף את ישראל כבר יותר מחודש. לאזרחי ישראל מומלץ לחזור לשגרת חייהם (או מלחמתם) בלא חשש ממתקפה איראנית ישירה. יש דברים אחרים לדאוג לגיבהם. בכלל, החות'ים עדיין חייבים לנו נקמה גם כן, על התקיפה בנמל – זוכרים את זה?
