צה"ל מתחיל לתחקר את הלחימה הארוכה במלחמת "חרבות ברזל". במסגרת התחקיר נבדקים כבר התמרונים ברצועת עזה, הלחימה הקרקעית בדרום לבנון וכיבוש שני מחנות הפליטים בשומרון, סמוך לטול כרם ולג'נין. כך פורסם הבוקר (ב') ב-ynet.
עד סוף 2026
לאחר סיום תחקירי 7 באוקטובר, בצה"ל מתחילים לבדוק לעומק את הלחימה הארוכה והמורכבת במספר זירות במקביל – רצועת עזה, דרום לבנון, השומרון והגולן הסורי.
בימים הקרובים יתקיים כנס בכירי צה"ל בראשות הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר, שיפתח רשמית את תחקירי המלחמה. המטרה: הצגת מסקנות מסודרות לציבור ולמשפחות השכולות עד סוף 2026.
עוד באותו הנושא
- פיקוד המרכז של ארה"ב (CENTCOM) מפריך את הדיווח האיראני: כוחות איראניים לא ביצעו ירי אזהרה ולא תקפו ספינות מלחמה אמריקניות בים עומאן. בארה"ב מבהירים כי מדובר בדיווח שקרי, וכי כוחותיהם ממשיכים לפעול בחופשיות באזור ולשמור על המצור
- נשיא לבנון, ג'וזף עאון, בריאיון שישודר הערב ברשת CNN: "איראן משתמשת בלבנון כקלף מיקוח במשא ומתן שלה מול ארצות הברית"
- איראן טוענת כי משמרות המהפכה שיגרו טילים וכטב"מים כ"ירי אזהרה" לעבר ספינות מלחמה אמריקניות, כך פרסם אסף רוזנצוייג
- לוחמי יחידת דובדבן במילואים, בהכוונת שב"כ, עצרו אתמול בג'נין ובאל-יאמון שני מחבלים שקידמו פעילות טרור נגד כוחותינו ואזרחים

שישה מהלכים בעזה
התחקירים יתמקדו בשישה מהלכים מרכזיים ברצועת עזה. הם יכללו את הכניסות הראשונות לעיר עזה, הקרבות בחאן יונס וברפיח, וכן את מבצעי "מרכבות גדעון א'" ו-"מרכבות גדעון ב'", שהופסקו עם הסכם הפסקת האש עם חמאס. בצה"ל יבחנו מדוע הקרבות התארכו, כיצד נוהל המחסור בכוחות, ומה הוביל לכך שחמאס לא הוכרע צבאית כיעד מלחמה.
במקביל, ייבחנו סוגיות עומק כמו: סדרי העדיפויות בין צפון הרצועה לדרומה, השפעת סוגיית החטופים על קבלת ההחלטות, ההתמודדות עם רשת המנהרות של חמאס, והצורך לאלתר פתרונות תוך כדי לחימה.

לא רק עזה
התחקור לא יוגבל לעזה בלבד. בצה"ל מתכוונים לבחון גם את הפעולה הקרקעית בדרום לבנון נגד כוח רדואן, את כיבוש מחנות הפליטים בשומרון, את מבצעי חיל האוויר והפעולות החשאיות, וכן את מבצע "חץ הבשן" בגולן הסורי. בנוסף, הושלמו לאחרונה גם תחקירי מבצע "עם כלביא" מול איראן.
את התחקירים יובילו מפקדים בכירים שלחמו בזירות השונות, אך בצבא שוקלים למנות גם צוותי בקרה חיצוניים בראשות אלופים במילואים. המטרה המוצהרת: הפקת לקחים בזמן אמת, שיפור בניין הכוח והיערכות לשנים של עימותים רב-זירתיים – גם בתרחישי הפתעה.


