8 חודשים חלפו מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" בין ישראל לבין ארגוני הטרור ברצועת עזה ומול חיזבאללה, כלפיו הזרוע עוד נטויה, והציבור הישראלי עדיין ממשיך לשים את מבטחו במערכות הביטחון השונות. זאת, חרף הביקורת החריפה שנמתחת על תפקוד המערכות הישראליות השונות בתקופת הלחימה ובזו שלפניה, כפי שעולה מסקר חדש שפורסם היום (רביעי).
הסקר, שנערך במסגרת "מדד ביצועי המגזר הציבורי" מטעם אוניברסיטת חיפה, חושף פער מעניין: בעוד ש-89% מהנשאלים מביעים חוסר שביעות רצון מהמענה השלטוני במהלך המלחמה, 70% מהמצביעים סבורים כי ניהולה של מערכת הביטחון וההנהגה הבטחונית היה מוצלח ונכון, והמידע שהועבר לציבור נסך בו ביטחון.
מנתוני הסקר, שבוצע בחודש מאי האחרון בקרב מדגם מייצג של 610 אזרחים יהודים ולא-יהודים בישראל, עולה ביקורת נוקבת על הטיפול הממשלתי במשבר. 89% השיבו כי הם כלל לא מסכימים או די לא מסכימים עם ההנחה שהמענה השלטוני למלחמה היה יעיל ומוצלח. 86% כלל לא הסכימו או די לא הסכימו שהפתרונות שהציעה הממשלה התאימו לצרכיהם במהלך המשבר.
88% מהמשיבים לא הסכימו או די לא הסכימו שהמעורבות האישית של ראש הממשלה דאז בניהול המשבר הייתה מועילה ואמינה. עם זאת, בכל הנוגע לתפקוד מערכת הביטחון והגופים הביטחוניים והחירום, 70% מסכימים או מסכימים מאוד כי הניהול של בכירי המערכת והמידע שנמסר על ידם נתנו תחושת ביטחון והיו מועילים.
בחינה של רמת האמון במוסדות שונים חושפת כי הציבור נותר נאמן בעיקר למערכות הביטחון: 71% מביעים אמון "די רב" או "רב מאוד" בצה"ל, 69% בשב"כ ו-72% במוסד. גופי החירום והבריאות גם זוכים לאמון גבוה – 68% מביעים אמון רב בבתי החולים הציבוריים, 90% במערך כיבוי האש ו-91% בארגוני ההצלה הרפואיים כמו מד"א ואיחוד הצלה.
עורכי המדד, פרופ' ערן ויגודה-גדות ופרופ' שלמה מזרחי מאונ' חיפה, מנסים להסביר את הממצאים הסותרים לכאורה: "ההתאוששות המהירה של מערכות הביטחון והחירום מכישלון ה-7 באוקטובר וחזרתן לתפקוד מלא בזמן קצר יחסית, מספקות לציבור סיבה להניח שמערכות אלו ראויות לאמון גבוה יותר ממערכות אזרחיות אחרות, שלא עמדו במבחן בתקופת המשבר הבטחוני."
נראה אם כך שהמנהיגות הבטחונית הצליחה בעיני הציבור לתקן במידת מה את הכשלים שנחשפו במהלך המלחמה עצמה. בשורה התחתונה, אמון הציבור במערכות הבטחוניות נותר חזק, חרף הביקורת הקשה שנשמעה כלפי המענה השלטוני הכולל בתקופת הלחימה.
