חידוש אספקת החשמל לעזה: בין הכרח הומניטרי לביקורת פוליטית

בצעד דרמטי ראשון מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, החלה חברת החשמל העזתית בביצוע עבודות תשתית ברחוב סלאח א-דין באזור דיר אל-בלח. מטרת העבודות, שתועדו ביום שלישי, היא להפעיל מחדש את מתקן התפלת המים והביוב באזור, באמצעות חיבור ישיר לרשת החשמל הישראלית. החלטה זו התקבלה באישורו של שר הביטחון יואב גלנט, ומסמנת שינוי משמעותי במדיניות הישראלית כלפי הרצועה מאז תחילת הלחימה.

הרקע להחלטה
לפי הסבר מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש), ההחלטה להפעיל את מתקן ההתפלה נובעת משיקולים הומניטריים מובהקים. המטרה העיקרית היא למנוע התפרצות מחלות וזיהום ברצועת עזה, אשר עלולים להוות סיכון גם לאוכלוסייה הישראלית. במסמך רשמי שהועבר למתפ"ש, הגדיר המזכיר הצבאי של שר הביטחון את הפעלת מתקן ההתפלה כ"צורך הומניטרי בסיסי".

שר הביטחון גלנט אישר את חיבור קו החשמל "קלע" מישראל לרצועת עזה. במסמך נכתב: "שר הביטחון מאשר את חיבור קו החשמל 'קלע' משטח הארץ לשם הפעלת מתקן ההתפלה ברצועת עזה, שמספק מים במרחב פינוי אוכלוסייה כדי לענות על הצרכים ההומניטריים הבסיסיים". גלנט אף הנחה את חברת החשמל לפעול בנושא בתיאום עם המתפ"ש.

עיקר העבודה מתמקדת בהפעלת מתקן ההתפלה והביוב הממוקם מערבית לעיר דיר אל-בלח, במרכז רצועת עזה. זוהי הפעם הראשונה מאז תחילת המלחמה שנעשה שימוש בחשמל ישראלי ישיר ברצועה, צעד המסמל שינוי משמעותי במדיניות.

למרות שההחלטה התקבלה ברמה הגבוהה ביותר של הדרג המדיני והביטחוני, היא עוררה ביקורת חריפה בתוך הממשלה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיב בחריפות: "נפלנו על הראש לגמרי. במו ידינו אנחנו משקמים את עזה. לפני פירוז. ובעיקר את בתי החולים, כלומר מרכזי הטרור. אדוני ראש הממשלה, עצור את האיוולת הזו. הפעם אי-אפשר יהיה לומר שלא ידענו כמו עם שחרור מנהל מפקדת הטרור בשיפא אתמול".

מנגד, שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, האחראי בין היתר על חברת החשמל, הביע תמיכה בהחלטה. בראיון לתקשורת הוא הסביר: "הייתה פנייה מצד המל"ל ושר הביטחון לחיבור חשמל למתקן התפלה באזור של פליטים כדי למנוע מגפה".
החלטה זו מדגישה את המורכבות הרבה בניהול המצב ההומניטרי בעזה במהלך מלחמה מתמשכת. היא מעלה שאלות קשות לגבי האיזון בין צרכים ביטחוניים לבין שיקולים הומניטריים, ומשקפת את הדילמות העומדות בפני מקבלי ההחלטות בישראל.

בנוסף, הצעד עשוי להשפיע על היחסים הבינלאומיים של ישראל, כאשר העולם עוקב בדאגה אחר המצב ההומניטרי בעזה. ייתכן שהחלטה זו תתפרש כסימן חיובי מצד ישראל בזירה הבינלאומית, אך היא גם מובילה למתח פנימי נוסף בישראל.