תחקיר צה"ל: כישלון בהגנה על בארי לצד גבורת התושבים ולוחמי כיתת הכוננות

צוות התחקור של צה"ל הציג היום (חמישי) את ממצאי התחקיר המבצעי בנוגע לקרב בבארי. התחקיר סוכם על ידי ראש המטה הכללי, רב-אלוף הרצי הלוי, והוצג לשר הביטחון, יואב גלנט. הממצאים הוצגו לחברי קהילת בארי, למשפחות החטופים ולמשפחות השכולות.

את התחקיר הובילו אלוף (במיל') מיקי אדלשטיין וצוות התחקור סגן-אלוף (במיל') ד"ר עודד מגידו, רב-סרן (במיל') דרור אנגלשטיין וסרן (במיל') שיר דני. חברי הצוות אינם מהווים חלק משרשרת הפיקוד ולא היו מעורבים באירועים עצמם.

במהלך ההתקפה על הקיבוץ ב-7 באוקטובר נהרגו 101 אזרחים ונחטפו לשטח הרצועה 30 חטופים מקהילת בארי ושני חטופים נוספים, מהם 11 עדיין מוחזקים בעזה. לוחמי כוחות הביטחון שפעלו ביישוב לחמו בגבורה רבה, אך 31 מהם נפלו בקרב, בהם 23 לוחמי צה"ל וחברי כיתת הכוננות, ו-8 שוטרים. כמו כן, נפצעו לוחמים ואזרחים רבים.

הממצאים חושפים כי כ-340 מחבלים חדרו לשטח הקיבוץ, בהם כ-100 מחבלי נוחבה של ארגון הטרור חמאס, אשר ביצעו מסע הרג, טבח, חטיפה, ביזה ופשעים אכזריים נוספים. לפי הערכות, בשטח הקיבוץ חוסלו כ-100 מחבלים. הנזק שנגרם לבתי הקיבוץ כבד והשיקום צפוי להימשך זמן רב.

על פי צוות התחקיר, צה"ל נכשל במשימתו להגן על תושבי קיבוץ בארי במהלך המתקפה. עם זאת, גבורת תושבי הקיבוץ ולוחמי כיתת הכוננות של הקיבוץ הצליחה לבלום את ההתקפה ולהביא לייצוב קו ההגנה בשעות הלחימה הראשונות.

התחקיר, שנמשך כשלושה חודשים, כלל מאות שעות של שיחות וראיונות עם תושבי קיבוץ בארי, חברי כיתות הכוננות וכוחות הביטחון שפעלו במרחב בימים הראשונים למלחמה. הצוות אסף אלפי פרטי מידע וחומרים ליצירת תמונה מדויקת של השתלשלות האירועים, כולל הקלטות קולות קשר של מערכות כוחות הביטחון, תקשורת בין חברי הקיבוץ (בהסכמתם), איסוף מודיעין משלים ושימוש בחומרי חקירה של מחבלים שנתפסו, וכן ריכוז סרטוני חוזי ותיעודים מתצפיות. התחקיר במהותו התמקד בהשתלשלות האירועים, ניהול הקרבות והתנהלות כוחות הביטחון בקיבוץ בארי, שהיה מוקד אחד מתוך עשרות מוקדי לחימה במתקפת הפתע ב-7 באוקטובר. חדירתם של אלפי מחבלים לעשרות מוקדים במקביל היא הגורם המרכזי שהקשה על הגעת כוחות הביטחון למוקדי הלחימה. סוגיה זו תוצג בהמשך במסגרת התחקיר הכולל של הפעלת הכוח.

לצורך התחקיר, חילק הצוות את קיבוץ בארי לארבעה מרחבי תחקור. בכל מרחב בוצע מיפוי ושרטוט ציר זמן מרגע תחילת מתקפת הטרור ועד השגת השליטה על שטח הקיבוץ וטיהורו ממחבלים. בכל מרחב מתוארים סדרי הכוחות בכל שלב לאורך ימי הלחימה, התנהלות הכוחות ואירועים מרכזיים נוספים.

1. תחילת המתקפה (06:30-06:45): מחבלים החלו לנוע מעזה לכיוון קיבוץ בארי.
2. תחילת ההתקפה הקרקעית (06:45-09:00): המחבלים הראשונים חדרו לשטח הקיבוץ משני כיוונים. הלחימה בשלב זה התבצעה בעיקר על ידי חברי כיתת הכוננות ותושבי הקיבוץ.
3. כיבוש הקיבוץ על ידי האויב (09:00-13:30): חברי כיתת הכוננות ותושבי הקיבוץ הצליחו לייצב קו הגנה ראשוני. כוח צה"לי ראשון הגיע, נפגע ופינה פצועים, ונלחם במחבלים בשער הכניסה. במהלך שלב זה בוצעו החטיפות מהקיבוץ ובעקבות ריבוי מוקדי הלחימה, מונה מפקד בכיר לניהול הכוחות.
4. בלימת האויב (13:30-22:00): כוחות משמעותיים החלו להגיע לבארי. בשעה 16:15 הגיעה אוגדת "הבזק" (99) והחלה בהסדרת הפיקוד. לקראת השעה 18:00 היו במרחב הקיבוץ כ-700 לוחמי צה"ל. החל משעות אחר הצהריים החל פינוי התושבים.
5. השבת השליטה המבצעית (22:00-05:00, בלילה בין 7.10 ל-8.10): בשלב זה בוצע פינוי התושבים והושלמה הסריקה ברוב שטחי הקיבוץ ולבסוף הושגה שליטה מבצעית על הקיבוץ.
6. השלמת טיהור הקיבוץ (05:00-15:00, 8.10): בוצעה סריקה חוזרת בקיבוץ ולחימה במוקדים מתוחמים נוספים.

עיקרי מסקנות תחקיר בארי

1. פער בתרחיש הייחוס והמוכנות: צה"ל לא היה ערוך לחדירה נרחבת של אלפי מחבלים במקביל כפי שקרה בשבעה באוקטובר, אלא התכונן לחדירות נקודתיות. כתוצאה מכך, לא היו כוחות עתודה באזור בארי.
2. גיבוש תמונת המצב: צה"ל התקשה לגבש תמונת מצב ברורה של האירועים בקיבוץ עד שעות אחר הצהריים, על אף שלצוות החירום היישובי (צח"י) הייתה תמונת מצב מעודכנת בבוקר. לא סופקה התרעה מספקת לתושבי בארי על חדירת מחבלים בשעות הראשונות.
3. תחילת הלחימה בקיבוץ: עד השעה 13:30, הלחימה נוהלה בעיקר על ידי כיתות הכוננות והתושבים, שהגנו על הקיבוץ ומנעו את התפשטות ההתקפה לשכונות נוספות.
4. פיקוד ושליטה: בשעות הראשונות היה חוסר תיאום ופיקוד ברור בין הכוחות השונים, מה שגרם לעיכובים ולהצטברות כוחות בכניסה לקיבוץ. מינוי מפקד בכיר, תא"ל ברק חירם, שיפר את הפיקוד והשליטה ותרם להשגת שליטה מחודשת ביישוב.
5. התנהלות הכוחות מול אזרחים: נמצאו מקרים בהם כוחות צה"ל לא נהגו כראוי עם אזרחים, במיוחד באבטחת התושבים המפונים ומתן מענה לצרכיהם הבסיסיים.
6. אירוע בני הערובה בבית פסי כהן ז"ל: הכוחות פעלו בציר פיקוד ושליטה סדור, כולל פיקוד משותף של ימ"מ, שב"כ וצה"ל, תוך קבלת ליווי מודיעיני ואווירי בזמן אמת. הכוחות קיבלו החלטות מקצועיות וניסו למצות את מאמצי המשא ומתן. הכוחות פרצו לבית בניסיון להציל את בני הערובה לאחר ששמעו קולות ירי והודעה על כוונה להתאבד ולהרוג את בני הערובה. רוב בני הערובה נרצחו על ידי המחבלים, ולא נפגעו מירי הטנק למעט מקרה נקודתי מחוץ למבנה.

הרמטכ"ל עמד בין היתר על המסקנות והלקחים הבאים:

• צה"ל לא עמד במשימת ההגנה על התושבים וכשל במשימתו.
• תושבי בארי, במיוחד חברי כיתות הכוננות, לחמו באומץ והצילו חיים רבים.
• כוחות הביטחון לחמו בגבורה, אך נעשו גם טעויות חמורות שיש ללמוד מהן.
• יש לבחון מדוע כוחות הביטחון לא הגיעו בתחילת הלחימה ליישובים, כשההתקפות הרבות במקביל הקשו על מימוש המשימה.
• מהצהריים היו כוחות בהמתנה מחוץ לקיבוץ, מצב חמור שלא צריך לקרות.
• יש להעדיף את הגנת האזרחים על פני הגנת הכוחות, ולחזק את הציווי לפעול להגנתם כמשימה עליונה.
• מפקדים בכירים רבים לחמו בגבורה, והרמטכ"ל הדגיש שעליהם לפקד, להוביל ולקבל החלטות.
• באירוע בני הערובה בבית פסי כהן ז"ל – הכוחות פעלו באופן מקצועי וערכי.

"תחקיר הקרב בבארי הינו התחקיר הראשון כחלק מתהליך התחקור הפנימי הרחב שנערך בימים אלו בצה"ל, ובוחן את אירועי ה-7 באוקטובר ומה שהוביל אליהם", סיכם הרמטכ"ל. "אמנם מדובר בתחקיר ראשון ויחיד שלא משקף את התמונה המלאה על שאירע באותו היום, אך הוא ממחיש בצורה ברורה את גודל הכישלון ומימדי האסון שפקד את תושבי הדרום שהגנו בגופם על משפחותיהם שעות ארוכות, וצה"ל לא היה שם להגן עליהם. בסופו של הליכי התחקור שיאפשר גיבוש תמונה מלאה של האירועים, יתקבלו החלטות וייגזרו משמעויות מלבד המסקנות המבצעיות שיוטמעו בטווח הזמנים המיידי".

הרמטכ"ל הוסיף: "עלינו מוטלות האחריות והחובה לבצע הליך תחקור נוקב ומעמיק זאת על מנת ללמוד, לחזק ולשפר את ההגנה לה ראויים אזרחי ישראל. זו למידת עומק לשם שינויי עומק שיחזקו את צה"ל, במשימתו להגן על אזרחי מדינת ישראל. זוהי חובתנו כלפי הציבור הישראלי בכלל ותושבי הדרום בפרט".