עדה שגיא, החטופה בת ה-75, העידה כי איבדה את אמונתה בשלום עם הפלסטינים לאחר 53 ימים בשבי חמאס.
בריאיון לבי-בי-סי לאחר שחרורה, עדה שגיא הבהירה כי למרות היותה פעילת שלום בעברה, חווית השבי גרמה לה לאבד את האמונה באפשרות לשלום בין ישראל לפלסטינים. "אני לא מאמינה בשלום ואני לא מצטערת על כך", אמרה בתסכול, "אני מבינה שחמאס לא רוצה בזה". שגיא קראה לממשלה לבצע עסקה לשחרור כל החטופים שנותרו מאחור.
בריאיון, שגיא חשפה כיצד נחטפה מניר עוז והוחזקה בשבי בדירה, כששומריה היו סטודנטים שקיבלו תשלום מחמאס – "70 שקלים ליום".
היא תיארה כיצד הוחזקה מיד לאחר החטיפה לצד חטופים נוספים בבית עם ילדים, אך למחרת הועברה לדירה בחאן יונס "בגלל שהיה מסוכן". לקראת שחרורה במסגרת העסקה בנובמבר, שגיא סיפרה על חוסר הוודאות: "בכל דפיקה על הדלת אתה חושב שמישהו בא לקחת אותך".
שגיא תיארה גם כיצד אחת החטופות שחרורה יחד איתה חששה שמא לא תשוחרר בגלל גילה הצעיר מדי. "ואז מי ששמר עלינו הגיע ואמר: 'הגעתן ביחד ואתן הולכות ביחד'".
ביום השחרור עצמו, היא סיפרה, הועלו על רכב לכיוון המעבר עם מצרים. "ביום שישי נסענו לחאן יונס ואז היינו אמורים ללכת לרפיח. אמרו לנו שישחררו נשים וילדים, אבל אז משהו השתבש והחזירו אותנו לחאן יונס". היא תיארה רגשות מעורבים כשהועברו לבית החולים נאסר: "ואז אמרו לנו 'תישארו כאן'. כבר התחלנו להרגיש אושר מהשחרור". רק ימים מאוחר יותר, ב-28/11, שגיא שוחררה לישראל.
לאחר שחרורה סיפרה ל-ynet קרובת משפחתה דרורה נבון כי "היא אישה חזקה, מדהימה. הייתה בעברה מורה לערבית ומורה ללשון בבית הספר של חבל הבשור. היא פשוט אישה משכמה ומעלה. מאוד אהובה ומאוד אהודה, ובקיבוץ כולם מכירים אותה כאחת שנותנת, תורמת ועושה למען כולם. אני רואה אותה עכשיו על המסך ואני עוד פעם מתרגשת מחדש".
[…] ב-BBC פתחו את סיקור שחרור החטופות במילים: "המתנה מתוחה לשחרור האסירים הפלסטינים". עוד כתבו כי "המונים מתגודדים סביב כלא עופר 'בגדה המערבית הכבושה', ומצפים ל-90 האסירים הפלסטינים שאמור להגיע בכל רגע". בהמשך פרסמו את תמונתה של אמילי דמארי, שנפגשה עם אימה וכתבו כי היא קיימה "שיחת וידאו עם משפחתה, לאחר שהתאחדה עם אימה". בתמונות מהשיחה היא נראית עם יד חבושה, אך לכאורה במצב רוח טוב". […]