ישראל ממשיכה להפגין סולידריות עם העדה הדרוזית בסוריה. בהנחיית שר החוץ הועברו 10,000 חבילות סיוע הומניטרי ליישובים הדרוזיים שנמצאים באזורי הקרבות.
צפו בהעברת המשלוחים לדרוזים בסוריה:
החבילות כוללות מזון בסיסי כמו שמן, מלח, קמח, סוכר ואורז, ונועדו לסייע לאוכלוסייה הדרוזית הנמצאת תחת מצוקה.
מיקוד הסיוע: הר הדרוזים והגבול הסורי
הפעולה ההומניטרית יצאה לדרך בהנחיית שר החוץ גדעון סער, בתיאום עם השייח' מואפק טריף, ראש העדה הדרוזית בישראל, ובשיתוף פעולה עם המועצה הדתית הדרוזית, צה"ל וגורמים נוספים במרחב.
מרבית החבילות הועברו לאזור 'הר הדרוזים' במחוז סווידא, שם מתגוררת אוכלוסייה דרוזית גדולה. חלק נוסף מהסיוע הועבר ליישובים דרוזיים סמוכים לגבול הישראלי, בהתאם לצרכים בשטח.
סער: "ברית אמיצה עם אחינו הדרוזים"
שר החוץ גדעון סער התייחס למבצע ואמר: "יש לנו ברית אמיצה עם אחינו הדרוזים. זוהי זכות לסייע להם. באזור בו תמיד נהיה מיעוט – צריך ונכון לסייע למיעוטים אחרים".
הסיוע שנשלח לסוריה אינו רק הומניטרי, אלא גם מעביר מסר ברור על מחויבותה של ישראל לדרוזים, בישראל ומחוצה לה. בתקופה של מתיחות אזורית, ישראל מראה כי היא עומדת לצד בני בריתה ופועלת להבטחת שלומם.
סיוע הומניטרי לצד תמיכה כלכלית
כזכור, לפני כשבוע דיווחנו כי ממשלת ישראל אישרה תוכנית סיוע היסטורית לעדה הדרוזית והצ'רקסית בישראל, ובמסגרתה הכריז שר הביטחון ישראל כ"ץ על צעד משמעותי נוסף: מתן היתר לפועלים דרוזים מסוריה לעבוד ביישובי רמת הגולן.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הדגיש אז כי "הברית שלנו עם הדרוזים אינה רק ברית דמים – זו ברית חיים. אנחנו נעזור לאחינו הדרוזים גם בסוריה". גם שר הביטחון שיבח את נאמנותם וגבורתם של הדרוזים והצ'רקסים בישראל, והבהיר כי פתיחת השערים לפועלים מסוריה היא לא רק מהלך כלכלי, אלא גם הומניטרי, שנועד להקל על הדרוזים מעבר לגבול המתמודדים עם קשיים ביטחוניים וכלכליים.
השקעה בתשתיות הדרוזיות: 25 מיליון ש"ח לשיפור איכות החיים
בנוסף, נזכיר כי במקביל למאמצים ההומניטריים לסיוע לדרוזים בסוריה, הממשלה ממשיכה להשקיע גם בחיזוק היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים בישראל. 25 מיליון שקלים יועברו ל-18 רשויות מקומיות בצפון, במסגרת תוכנית מקיפה לשיפור תשתיות סביבתיות.
התקציב, שיועבר באמצעות הקרן לשמירת הניקיון של המשרד להגנת הסביבה, יוקצה לטיפול בפסולת, מפגעים סביבתיים ומערך איסוף פסדים בבתי עסק ובשטחים פתוחים. מדובר בצעד משמעותי לסגירת הפערים בתשתיות הסביבתיות בין היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים לבין יתר האזורים בישראל.
