החלל סמ"ר עוז דניאל הובא היום (ה') למנוחות בבית העלמין הצבאי בכפר סבא, שלושה ימים אחרי שהוחזר לישראל משבי חמאס ברצועת עזה. מאות בני האדם הגיעו ללות אותו בדרכו האחרונה בינהם גם שורד השבי נמרוד כהן, חברו לטנק.
סמ"ר עוז דניאל ז"ל
סמ"ר עוז דניאל ז"ל היה נגן גיטרה מחונן, שהאמין בכל ליבו בכוחה של המוזיקה לשנות את העולם. אהבתו לנגינה נולדה כבר בגיל תשע, ומאז ליוותה אותו בכל צעד בחייו. מגיל צעיר חלם לעמוד על במה ולהופיע מול קהל – בארץ ובעולם. הוא חלם להיות מוזיקאי והלהקה האהובה עליו הייתה Guns N’ Roses.
למרות שיכול היה להתגייס כמוזיקאי מצטיין, עוז העדיף לשרת שירות קרבי ומשמעותי — והגיטרה חיכתה לו בבית. גם לאחר חזרות ארוכות מבסיסו, היה יושב ומנגן שעות, מתוך אהבה אמיתית למוזיקה.
"לא כך קיוויתי לפגוש אותך"
אמו מירב דניאל ספדה לו: ״כל כך פחדתי מהרגע הזה. עוז שלי, בני האהוב, אחרי שנתיים של ציפייה, של תפילות, של לילות בלי שינה – היום אתה סוף סוף שב הבייתה. לא כך קיוויתי לפגוש אותך, לא כך דמיינתי את היום שבו אקבל אותך חזרה. אבל בתוך השבר הזה – יש רגע של נחמה, נשימה של הקלה, של ידיעה עמוקה: שסוף סוף אתה כאן, באדמת הארץ שאהבת כל כך, הארץ עליה נשבעת להגן, ובגופך קיימת את השבועה הזאת עד תום".
"עוזי שלי, במשך שנתיים חיכינו לך. עם שלם בכל העולם חיכה איתנו. עם שצעד איתנו את הדרך הארוכה הזו, שקם איתנו כל בוקר וחשב עליך, שנשא אותך בליבו, בתפילותיו, בשירים, ובדמעות. היום כל העם הזה כאן, עומד לצידך. אומר לך – ברוך שובך הבייתה. ואומר לך – תודה", המשיכה.
"ילד של אור, ילד של אהבה"
"עוזי שלי – הגיבור, היפה והמוכשר היית ילד של אור, ילד של אהבה. מוזיקאי מחונן, עם נשמה גדולה מהחיים, שמאמין בכל ליבו שמוזיקה מחברת בין אנשים. חייכת תמיד, נתת מעצמך בלי גבול, הקשבת, חיבקת, אהבת – כך היה בבית, כך היה עם חברים, וכך היה גם בלב הקרב, כשעמדת מול הסכנה והפכת למגן אמיתי של המדינה שאהבת כל כך", סיפרה האם.
מירב שיתפה בזכרונות שלה מעוז ז"ל
לפני מותו: "אני זוכרת את השיחות שלנו, עוז שלי, כשאמרת לי: "אמא, אני מגן על הבית. אני רוצה שתוכלו לחיות כאן בשקט ובביטחון." ואכן, עוז שלי, הגנת בגופך על כולנו. נשבעת – ונשארת נאמן לשבועה הזו עד הרגע האחרון. אני לא שוכחת גם את השיחות ההן, כשדיברנו על חטיפות, ואמרת לי בנחרצות: "אמא, אם אתקל וינסו לחטוף אותי – אני אתנגד בכל כוחי ואעשה הכול בכדי לא להיחטף." ואני בתגובה לדבריך אמרתי לך שעדיף לנהוג בתבונה, כי במצב כזה החוטפים מחזיקים בעמדת כוח. אבל אתה עמדת מולי בעיניים היפות והבורקות שלך, התעקשת ואמרת "אמא, אני אעשה הכול, אבל בשבי אנילא אשב".
"כך היה, וכך גם הלכת – בגבורה, באמונה, בנאמנות לערכים שלך ולעם שלך. נפלת כלוחם אמיץ, גיבור ישראל, והיום – אנחנו ממלאים את חלקנו בברית הזו – ומחזירים אותך הבייתה, אל מנוחת עולמים בכבוד, באדמת הארץ שאהבת כל כך", הוסיפה.
מתגעגעת אליך כל יום מחדש
בסיום דבריה אמרה האם: "עוזי שלי, ילד שלי, אתה חסר לי, אני אוהבת אותך, גאה בך, מתגעגעת אליך כל יום מחדש. ואני מבטיחה לך, נמשיך להשמיע את קולך, את צלילך, את המנגינה שלך- כדי שהעוז שלך, האור שלך, האהבה שלך והחיים שהשארת כאן, ימשיכו להדהד. כי המנגינה שלך, עוז שלי, היא לא רק שלנו – היא של עם שלם, עם שמוקיר אותך, זוכר אותך, ומצדיע לך. תודה לך ילד שלי, על כל מה שהיית, ועל כל מה שתמיד תישאר. תנוח על משכבך בשלום, עוז שלי".
החלל החטוף שהוחזר אתמול – ג׳ושוע לואיטו מולל
הבוקר, לאחר השלמת הליך הזיהוי על ידי המרכז הלאומי לרפואה משפטית, בשיתוף משטרת ישראל והרבנות הצבאית, הודיעו נציגי צה״ל ומשרד החוץ למשפחתו של החטוף החלל, ג׳ושוע לואיטו מולל, סטודנט מטנזניה שנחטף לרצועת עזה ב-7 באוקטובר 2023, כי יקירם הושב לישראל והושלם זיהויו.
לאחר השבתו נותרו בעזה שישה חללים חטופים חמישה מהם ישראלים וחלל חטוף אחד זר.
