סוף עידן המרכז והפריפריה: תוכנית 28 האזורים לשוויון אזורי בישראל

התוכנית המוצעת מציבה יעד שאפתני של הוספת 2.6 מיליון דירות עד 2040 והכפלת אוכלוסיית הנגב המערבי. היא כוללת פיתוח תשתיות אזוריות משותפות, מתחמי תעסוקה וחינוך, ושאיפה לצמצם פערים בין אזורים שונים בארץ. בערים, התוכנית מקדמת תכנון שכונות מותאמות לשינויי אקלים עם פחות רכבים פרטיים, הגברת ההתחדשות העירונית, ושילוב דיור להשכרה.

בניין דירות, אילוסטרציה | קרדיט: freepik

מינהל התכנון חשף לאחרונה תוכנית אסטרטגית מקיפה המציגה חזון חדשני לפיתוח מדינת ישראל בעשורים הקרובים. במרכז התוכנית עומדת הצעה לחלוקת המדינה ל-28 אזורים תפקודיים, כאשר כל אזור מתוכנן לספק את מלוא צורכי תושביו. תפיסה זו מהווה שינוי מהותי בגישה לתכנון ופיתוח המרחב הישראלי.

התוכנית, מבוססת על מחקר מעמיק שנערך בשנתיים האחרונות. היא שמה דגש על יצירת סביבת חיים איכותית ומאוזנת יותר עבור תושבי ישראל בכל רחבי הארץ. שחר סולר, סמנכ"ל אסטרטגיה במנהל התכנון, מדגיש את חשיבותה: "התוכנית תביא לשינוי דרמטי בטווח הארוך והיא כוללת את אספקת כל הצרכים של התושבים בכל אחד מהאזורים".

אחד היעדים המרכזיים של התוכנית הוא תוספת משמעותית של יחידות דיור. עד שנת 2040, מתוכננת תוספת של כ-2.6 מיליון דירות בתוכניות בנייה, עם צפי למימוש של כ-1.5 מיליון דירות בפועל. זאת, תוך מתן דגש על התחדשות עירונית ויצירת תמהיל דירות מגוון, הכולל גם יחידות דיור קטנות ודיור בר השגה.

התוכנית מציעה מעבר לתכנון אזורי-תפקודי המתמקד בצורכי התושב. גישה זו מכוונת ליצירת התאמות בין רשויות מקומיות באזורים שונים, תוך קידום שיתופי פעולה ואיגום משאבים. המטרה היא לצמצם חסמים הנובעים מתחרות בין רשויות סמוכות ולשפר את היכולת לממש החלטות ממשלה.

דגש מיוחד ניתן לחיזוק הצפון והדרום, מתוך שאיפה להפוך אזורים אלה לאטרקטיביים לא פחות מגוש דן. התוכנית מציעה קידום תשתיות אזוריות, מתחמי תעסוקה וחינוך משותפים, במטרה להוסיף מקומות תעסוקה רבים לתושבים. כחלק ממגמה זו, הוצב יעד להכפלת אוכלוסיית הנגב המערבי בעשורים הקרובים.

שיפור העירוניות בערים מהווה חלק חשוב בתוכנית. התכנון כולל יצירת שכונות עם פחות רכבים פרטיים, התאמה לשינויי אקלים, והגברת שיעור ההתחדשות העירונית ביחס לכלל הבנייה למגורים.

במקביל, התוכנית מדגישה את חשיבות השמירה על שטחים פתוחים, תוך התחשבות בשינויי האקלים והצורך בשמירה על מסדרונות אקולוגיים. זאת, מתוך הבנה כי תכנון נכון של שטחים אלה יסייע בהגנה על תועלות חברתיות, תכנוניות וסביבתיות.

רפי אלמליח, מנכ"ל מנהל התכנון, מסביר את הרציונל מאחורי התוכנית: "התוכנית החדשה מתכתבת עם המגמה המתגבשת בשנים הקרובות, שהכל צריך להיות קרוב וזמין יותר: מבית הקפה שמתחת לבית ועד מקום העבודה. לכן, שרטטנו מרחבים חדשים, הכוללים את כלל השירותים שהתושב צריך: חינוך, בריאות, פנאי ונופש. זאת, תוך הישענות על מערכת תחבורה מתקדמת".

אלמליח מדגיש כי התוכנית מבקשת לשנות את הגישה הקיימת לתכנון אזורי תעסוקה: "תכנון מרחבי מייתר את הנוהג שהתפתח עד היום של 'קניבליזם תכנוני' שהרצון לאזורי תעסוקה הביא לאזורי תעסוקה לא רלוונטיים". עם זאת, הוא מבהיר כי התוכנית שומרת על האיזון בין עיר לכפר: "התוכנית משמרת את צורות החיים בכפר והעיר. הכפר מספק את השטחים הפתוחים מחד ויקבל את השירותים מהעיר מאידך".

התוכנית האסטרטגית החדשה מציעה פתרונות מקיפים לאתגרים הקיימים בתכנון הארצי, תוך שאיפה ליצור סביבת חיים איכותית ומאוזנת יותר עבור תושבי ישראל בכל רחבי הארץ. היא מסמנת כיוון חדש בתפיסת התכנון הלאומי, המדגיש את חשיבות הראייה האזורית והתפקודית בפיתוח המדינה לעשורים הבאים.

שתפו כתבה זו:

0 0 הצביעו
דירוג הכתבה
guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
אחרונים
טוען עוד כתבות