דקות אחרי שהושג הסכם לסיום המלחמה נשמעו צעקות בתוך אחת המנהרות בעומק רצועת עזה. "יש עסקה, אתם הולכים הביתה" צעק מחבל לשלושת החטופים איתן הורן, דוד קוניו ונמרוד כהן, ששהו יחד בתא מבודד וחשוך במשך חודשים ארוכים.
אחד מבני המשפחה סיפר כי גם המחבלים עצמם הפגינו תחושת הקלה עם סיום "התפקיד", לשמור על החטופים הישראלים. "הם כמעט שמחו, כאילו רצו להיפטר מהמשימה הזאת", אמר. השלושה, שלא נחשפו במשך תקופה ארוכה בכלל למידע מהעולם החיצון הבינו רק באותו הרגע שהמלחמה עומדת להסתיים.
החיים במנהרה
בתקופה שקדמה לשחרורם, החזיקו שלושת החטופים בשגרת הישרדות בסיסית. כדי לשמור על כשירות גופנית ונפשית, הם היו הולכים שוב ושוב הלוך ושוב לאורך המעברים הצרים. לפני כשמונה חודשים, בזמן העסקה הקודמת, הם שהו יחד עם אריאל קוניו ויאיר הורן, אחיו של איתן. סרטון הפרידה של השניים, שצולם על ידי חמאס בזמן השחרור של יאיר, נצרב בתודעה הלאומית כרגע של כאב וציפייה לשחרורם.
"התפלל שלוש פעמים ביום"
עדויות נוספות של שבים מעזה חושפות את העוצמה הרוחנית שנדרשה כדי לשרוד. מתן אנגרסט, לוחם חטיבה 7 שנחטף מתוך הטנק שלו, סיפר לאביו חגי כי התפלל שלוש פעמים ביום בעזרת סידור שקיבל מאחד ממחבלי חמאס.
"הוא עבר ממקום למקום בתנאים בלתי אפשריים", סיפר האב. "כשאנחנו מסתכלים עליו היום, זה נס. הוא למד מחדש לשתות מים, לבחור מהשפע שעל השולחן. הם היו שבורים לגמרי שם, ואנחנו צריכים לבנות אותו מחדש".
הרמטכ"ל אייל זמיר התקשר לברכו עם שובו ומתן הופתע לשמוע מי מעבר לקו. "אני לא מאמין ששריונר נהיה רמטכ"ל", אמר. בשיחה שיתף כי אם הדבר יתאפשר, הוא מבקש לשוב ולשרת בצה"ל.
"אתה לא מבין כמה דיברתי עליך שם"
עדות מרגשת נוספת הגיעה מפי אלקנה בוחבוט, שסיפר כי בשבי דיבר שוב ושוב על דמות שהעניקה לו תקווה: "איש הלגו", מאור כהן מעמותת עזר מציון, שמתנדב לשמח ילדים חולים. לאחר שחזר לארץ, ביקר כהן את בוחבוט בבית החולים שיבא, והשניים התחבקו בדמעות.
"אתה לא מבין כמה דיברתי עליך שם", אמר לו אלקנה. "דיברתי על מה שאתה עושה, על איך שאתה גורם לילדים לחייך. אתה בן אדם מדהים". כזכור, כהן, המשמש כאח בבית החולים איכילוב, השיא משואה ביום העצמאות ה-73 בזכות פעילותו ההתנדבותית והוא ממשיך לשמח ילדים חולים ברחבי הארץ.
"ברגע הזה הבנו שהילד שלנו חזר"
גם אלון אהל, ששוחרר השבוע, סיפר כי שימש מגן אנושי עבור מחבלי חמאס בעת כניסת כוחות צה"ל לעזה. רוב תקופת שביו הוחזק בשלשלאות והועבר בין כמה מקומות מסתור. "נסענו שעות עד שהגענו למנהרה אחרת", סיפר לבני משפחתו. אחרי השחרור, כשאביו הציע לו גרביים, אלון השיב בחיוך: "אני רוצה טבע נאות".
"ברגע הזה הבנו שהילד שלנו חזר", אמר האב.
עדות של כאב ותקווה
גם האחים דוד ואריאל קוניו, ששוחררו לאחרונה, סיפרו על תקופה של בידוד מוחלט. דוד שהה תקופה עם ירדן ביבס, לאחר שנאלץ לצפות בסרטון שבו נודע לו על רצח משפחתו. אביתר דוד עבר עינויים פיזיים ופסיכולוגיים, ואביו שיתף כי "ניסו לשבור אותו ולשכנע שהמדינה נכנעה אבל הוא נשאר חזק".
אבינתן אור, במפגש הראשון עם הוריו ועם בת זוגו נועה ארגמני, פרץ בבכי ואמר: "כמה קיוויתי שאוכל להגיד לכם שאני אוהב אתכם, ולראות אתכם עוד פעם אחת בחיים האלה".
אבינתן ניסה באחת ההזדמנויות להימלט ממעמקי האדמה. זה קרה לפני כשנה וחצי, בעת תקיפת צה"ל בעזה כשהפצצות כבדות גרמו לקריסת קירות המנהרה שבה הוחזק, אבינתן ניצל את הרגע. הוא החל לרוץ, גופו נשרט מהאבנים והוא הצליח להגיע עד לפתח המנהרה. מחצית גופו כבר היה מחוץ לאדמה, ואז אחד המחבלים תפס את רגליו ומשך אותו בחזרה פנימה. "הוא כבר היה כמעט בחוץ", סיפרה אמו דיצה, "אבל תפסו אותו ממש ברגע האחרון. ראש הממשלה אמר לו שזה נס שלא הצליח, כי להגיע במצב כזה אל כוחות צה"ל היה כמעט בלתי אפשרי".
