שנתיים של יוזמה: המורים מבאר שבע שמתנדבים למען חיילים ומפונים

בימיה הראשונים של המלחמה, כשמערכת החינוך הייתה סגורה, קבוצת מורים מתיכון מקיף ז' בבאר שבע החליטה שלא לשבת בבית ויצאה לשטח. מה שהתחיל כיוזמה ספונטנית, הפך למאמץ מתמשך של עשרות אירועים עבור לוחמי צה"ל ותושבים שפונו מבתיהם שכיום נקרא "גריל לגיבורים".

אחרי יותר משנתיים של התנדבות, מובילי היוזמה פימה, חיים ו-וידל – משוחחים עם "רגע NEWS" על הרגע שבו הכול התחיל, על הדרך שעשו ועל התכנונים להמשך, עכשיו, כשנראה שהמלחמה מסתיימת.

שדה בוקר – כך הכל התחיל:

ב-15 באוקטובר 2023, שבוע לתוך המלחמה, התקיים אירוע ההתנדבות הראשון. בתוך ימים ספורים, גייסו המורים תרומות למנגלים, בשר, צ'יפסרים, מתנות לילדים ואפילו התלמידים עצמם הגיעו להתנדב והכינו שערות סבתא. "ממש רצינו לעשות משהו לטובת המדינה, בתקופה הכי קשה שידעה", סיפר פימה פריטקין, ממובילי היוזמה. שבוע לאחר מכן, הם כבר התנדבו במצפה רמון, שם שהו כמה מאות אזרחים שפונו מבתיהם.

ככל שעבר הזמן היוזמה הספונטנית הלכה והתרחבה: "יש לנו תפקידים קבועים, כל אחד יודע בדיוק מה לעשות כדי שהאירוע יצליח". בשיחה סיפרו כי יש חיילים שכבר מזהים אותם: "הם יצאו להתרעננות והגענו, נכנסו לעזה, יצאו שוב – ואנחנו שם".

בין המתנדבים יש מורים בדימוס שחצו את גיל 80, שמגיעים בבוקר להתנדב בבתי הספר ובערב עומדים ליד המנגל. יש גם הורים שמעורבים בעשייה.

כשהמפונים החלו לחזור לבתיהם, המיקוד עבר לחיילים. "לא משנה מאיפה – אנחנו מגיעים. פורסים מנגל ומרימים אירוע". לדבריהם, מפקדים יוצרים איתם קשר ישיר, מעדכנים על מועדי יציאה להתרעננות ותוך כמה ימים הם בשטח. "גם כשנוצרה תחושת שגרה, לא הפסקנו לרגע. הכל דרך תרומות ובמטרה לעשות שמח".

מהשטח זה נראה אחרת

בכל אירוע, אומרים המורים, התגלה מחדש הגיוס האזרחי העצום: "זה נראה שיש מחלוקות בעם, ושאנשים שונאים אחד את השני, אבל בשטח זה לא נכון". הם מזכירים אירוע מהימים האחרונים: אדם מהיישוב ישע תרם את הבית הפרטי שלו לטובת אירוח של פלוגה שלמה. "הלוחמים הביאו עוגה עם נר כי זו שנה מאז שהקימו את הפלוגה. הם הספיקו לקחת חלק בלחימה בעזה, בלבנון, בסוריה. הם לא קיבלו רגילה מסודרת במשך שנה. הייתה לנו זכות גדולה".

"יש מי שמתקשרים ביוזמתם ומעבירים כסף בלי לשאול שאלות, קייטרינגים שתורמים סלטים בלי לבקש קרדיט או תודה. אנחנו עם שאוהב אחד את השני, מה שמאחד את כולנו זאת הדאגה לחיילים שלנו".

"זה הזמן להזכיר לחיילים כמה הם חשובים" | ראיון

מאיפה היוזמה הגיעה? איך התגלגל הרעיון של חבורת מורים שיוצאת להתנדב בזמן הפנוי למען החיילים והמפונים?
"חמישה ימים לתוך המלחמה, הבנו שלשבת בבית ולא לעשות כלום זה בזבוז. השתגענו מכל ההודעות על המצב והחלטנו שכדאי להקים יוזמה. פתחנו PayBox, גייסנו 500 שקלים מכל מורה, קנינו מנגלים ובשרים ויצאנו לדרך".

אילו תגובות אתם מקבלים מהחיילים או המפונים? הייתה תגובה ספציפית שזכורה?
"התגובות שאנחנו מקבלים מהחיילים – מדהימות. לפעמים חיילים אומרים 'וואו, זאת הארוחה הראשונה שאכלתי בזמן האחרון שהיא לא מנת קרב'. הריח של המנגל מזכיר להם את השגרה, את החיים הרגילים. כך הם שוכחים במעט את הריח של אבק השריפה מעזה".

נראה שפעילות כזו דורשת לא מעט כסף. איך כל האופרציה הזאת פועלת?
"המימון מגיע מתורמים שונים. כל אחד שם סכום קטן. מורים, חברים – ביחד יוצרים סכום גדול. אחת המורות, יש לה קבוצת תורמים, ולפעמים היא משיגה אלף שקל, לפעמים אלפיים. וככה אנחנו מממנים את הפרויקט. כל אחד יודע את העבודה. נכנס אירוע – ובודקים מי מהצוות יכול להגיע".

"אין מישהו אחד שמרכז הכול. כל אחד יודע מה העבודה שלו ואיפה הוא נמצא בסדר הפעולות. האירועים עצמם נכנסים דרך החיילים ששומעים עלינו. זה עובר מפה לאוזן, וככה אנחנו מקבלים פניות מרס"פים ומ"פים שרוצים הפוגה לחבר'ה שלהם. אנחנו מגיעים לכל מקום. היינו בגבול עזה, החיילים תיקנו את הטנקים – ואנחנו עשינו את המנגלים. סיימו לתקן – וישר הגשנו להם לאכול".

אתם בתור אנשי הוראה, רואים את ההתנדבות כחלק מהחינוך של התלמידים? מה התלמידים חושבים על היוזמה?
"זה פרויקט שמגיע דווקא מהמורים, אין יותר מדי מעורבות של תלמידים. אבל כן, תלמידים ששומעים על היוזמה מבינים שגם המורים שלהם מתנדבים, וזה מייצר עבורם דוגמה אישית לצורך להתנדב לחברה. עבורנו זו המשכיות טבעית למה שאנחנו עושים בכיתה – לחנך לאחריות, לערבות ולאהבת האדם, גם מחוץ לשעות הלימודים. אין יותר טוב מלהוות דוגמה אישית. אנחנו פה בשביל לעשות שליחות לעם ישראל".

ולסיום – מה הלאה? תמשיכו גם אחרי שהשגרה חוזרת?

"דווקא עכשיו שהשגרה נפלה על כולם, זה הזמן להזכיר לחיילים כמה הם חשובים. אנחנו נמשיך ונהיה איפה שצריך אותנו. אנחנו אולי לא נביא שלום ולא ננצח מלחמות, אבל נזכיר לעם שלנו כמה טוב יש כאן, וזה בעינינו הנצחון האמיתי".