בעוד שתושבי הצפון מתמודדים עם מציאות ביטחונית לא יציבה ועומס נפשי מתמשך – קבוצה של צעירים בחרה להפוך את הדאגה לעשייה. חניכי ומדריכי מכינת יפתח, מבית "דרור בתי חינוך", פעלו בשבועות האחרונים במוקדים שונים בצפון, כשהם מתייצבים מדי יום ביוזמות קהילתיות שנולדו מתוך הצרכים הדחופים בשטח.
הפעלת שמטרפיות
אחת הפעילויות המרכזיות של המכינה היא הפעלת שמרטפיות עבור ילדי עובדים חיוניים בכרמיאל ובטבריה. החניכים מלווים את ילדי עובדי העירייה, הביטוח הלאומי והצוותים הרפואיים של "כללית", לעיתים בתוך מקלטים בבנייני המשרדים.
בין משחקי יצירה לפעילויות הפגה, נוצר קשר עמוק בין הצעירים לילדים. "עבור חלק מהילדים, המפגש הזה הוא אי של שפיות בימים טרופים", מספרים במכינה.
כמו כן, שיתפו החניכים שעבורם החיבור שנוצר הוא אחד הדברים המשמעותיים ביותר בפעילות.
קשר בין דורי
יוזמה נוספת היא הקשר בין החניכים לבית האוכלוסייה המבוגרת יותר. הכל החל סביב חג הפורים, כשהחניכים הגיעו לבתי אבות לחלוקת משלוחי מנות וקריאת מגילה. מאז, הביקורים הפכו למסורת יומיומית. החניכים מסייעים לקשישים במשימות כמו קניות ותרופות, אך העיקר הוא הנוכחות: "מאז תחילת המלחמה המשפחות מגיעות פחות, והנוכחות של הצעירים ממלאת חלל גדול", מעידים הדיירים.
"יש רגעים קטנים שמראים כמה זה משמעותי: כשאנחנו מחלקים משלוחי מנות ורואים את הילדים מתלהבים ולא רוצים שנלך, או כשאנחנו מגיעים לבתי האבות ומרגישים כמה הביקור משמח אותם", סיפר עומר צור, חניך במכינה. "להתנהל ככה בזמן מלחמה, בין אזעקה לאזעקה וכשהשעות מתהפכות, ועדיין להגיע לכל המסגרות ולא לוותר על הקשר האישי עם הילדים ועם הקשישים, זה משהו שאני אקח איתי הרבה זמן", הוסיף.
"צו השעה"
בחצור הגלילית, פועלים החניכים בשיתוף מחלקת הרווחה בבתיהן של משפחות לילדים עם צרכים מיוחדים. הם מעסיקים את הילדים ומאפשרים להורים – לעיתים אימהות שנשארו לבדן כשהאבות במילואים – רגע של הפוגה ונשימה.
"בתקופה כזו אנחנו מרגישים שזה פשוט צו השעה", שיתפה גל סולומון, מדריכה במכינה. "החניכים מבינים שזה הזמן לצאת החוצה ולעזור במה שאפשר כדי לחזק את הקהילה, במיוחד כאן בצפון. עבורם זו לא רק התנדבות, הם באמת מרגישים תחושת שליחות. לראות את הקשר שנוצר עם הילדים, עם המשפחות ועם הקשישים, ולהבין כמה הנוכחות שלהם חשובה בתקופה הזו, נותן הרבה כוח להמשיך בעשייה."
