אלישבע ברק-אוסוסקין בת ה-88 נפטרה אתמול (ב'), לאחר מספר שנים במצב בריאותי רעוע. היא היתה ידועה יותר מכל בתור אשתו האוהבת של אהרן ברק – נשיא בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה לשעבר, ומהאנשים המשפיעים ביותר על החברה והפוליטיקה הישראלית בעשורים האחרונים; אך הדבר האפיל מעט על חייה שלה, אשר היו עמוסים גם כן בעשייה ציבורית ומשפטית ענפה.
ברק-אוסוקין נולדה ברומניה ב-1936, ועלתה ארצה עם משפחה בגיל 5, תוך בריחה ברגע האחרון מן השואה. ב-1957 נישאה לאהרן ברק, בועדה לומדת ביולוגיה, זואולוגיה וגנטיקה. אך בשנות ה-60 נבלמה הקריירה שלה עקב הצורך לתמוך בהתקדמותו המטאורית של בעלה בשורות האקדמיה המשפטית, ובשנות ה-70 החליטה ברק להצטרף גם כן לזרם המשפטי – והחלה בלימודי משפטים, בסיומם הפכה לעורכת דין והתמחתה במשך עשור בבית המשפט העליון, אצל ארבעת הנשיאים שקדמו לבעלה.
ב-1990 מונתה ברק לשופטת בבתי הדין לעבודה בירושלים ובבאר שבע, ומספר שנים לאחר מכן התקדמה לבית הדין הארצי לעבודה, שם כיהנה עד לפרישתה לגמלאות בגיל 70, בשנת 2006. במסגרת תפקידה התאפיינה ברק בשיפוט לטובת העובדים, האינטרסים של המעמד העובד וארגוני העובדים. הצדק החברתי היה בראש מעייניה, והדבר ניכר במרבית פסיקותיה – כאשר הבולט שבהם הוא קביעת הזכות לשימוע לפני פיטורין או שינוי במעמד העובד.
בנוסף לכל אלו שימשה ברק כמרצה למשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה, לצד בעלה – כאשר השניים התאפיינו בשיתוף פעולה מקצועי ואישי מוצלח שהיווה דוגמה ומופת לכלל הציבור הישראלי.
