אלי-ה כהן, ששוחרר לאחר שנה וחצי בשבי חמאס, חשף אתמול (ה') בריאיון ל-ynet את רגעי האימה והגבורה במהלך ניסיון בריחה שכמעט צלח. כהן מתאר כיצד ניצל רגע של בלבול כשהשובים נבהלו מהפצצה ונמלטו מהמקום, אך בסופו של דבר נתפס על ידי עזתי שזיהה אותו כיהודי.
ניסיון הבריחה שלא הצליח
בריאיון המטלטל, כהן משחזר את רגעי הבריחה הדרמטיים: במהלך אחד הימים בשבי, התפשטה שמועה על הפצצה מתקרבת. השובים נבהלו ונמלטו מהמקום, ואליה ניצל את ההזדמנות כדי לברוח עם חטופים נוספים. "אמרתי להם 'בואו נברח, מה אתם רציניים?' אפשר לקרוא לזה אינסטינקט, אולי תחושת בטן. וככה התחלנו לרוץ ברחוב", הוא מספר.
אבל הניסיון לא צלח. בזמן הבריחה, עזתי מקומי הבחין בהם וזיהה אותם כיהודים. בעל הבית שבו שהו התעמת עם אותו עזתי והצליח לשכנע אותו להחזיר את החטופים חזרה פנימה. בסופו של דבר, הם הוחבאו במכולת סמוכה עד חלוף הסכנה. "ההפצצות נמשכו, חזרנו לבית וישנו חודשיים על הריסות", מתאר כהן.
כך נראה השבי
כהן מתאר את השבי כגיהנום מתמשך של רעב, השפלות וסכנת חיים מתמדת. "זה לעבור יום כיפור במשך חודשים שלמים, כשהסעודה המפסקת היא פיתה שמתחלקת בין ארבעה אנשים," הוא מספר. בנוסף, מתאר כיצד נאלץ להתמודד עם אלימות פיזית ומילולית מצד שוביו.
היו רגעים בהם חשב שלא ישרוד: "כשניסינו לברוח, הסתכלנו אחד על השני ואמרנו, 'יש מצב שפה זה נגמר'. אמרתי לעצמי – הצלחתי לשרוד שלושה חודשים, ומה שצריך לקרות יקרה".
נחישות להמשיך
לאחר השחרור, כהן הביע את תחושת הניצחון שלו בעשיית סימן "וי" ביד מול המחבלים. "הם שרקו והתעצבנו, פחדו שאעשה משהו על הבמה. ברגע הזה הם פחדו ממני – ואני ניצחתי", הוא אומר בגאווה.
כיום, אליה כהן מתמקד בשיקום חייו ובהתנדבות עם ילדים חולי סרטן. הוא מתאר את ההתנדבות כחלק מהריפוי שלו: "לא רציתי להישאר במיטה ולהתמלא ברחמים עצמיים. אני רוצה לחיות, להתחתן עם ארוסתי זיו, ולהקים משפחה".
"אני רוצה לחזור לחיים רגילים"
על אף הפציעות הפיזיות שנותרו עמו, כולל פציעת הירי ברגלו, כהן בוחר להמשיך הלאה. "אני לא רוצה לפחד כל הזמן מ'איך לסגור את החודש', אני רוצה לחזור לחיים רגילים", הוא מסכם בנחישות.
