כך הסתיים המסע של מטוס חיל האוויר שהפך לאייקון חינוכי

לאחר שעמד שלושה עשורים בחצר מוזיאון 'הטכנודע' בחדרה, הוחזר היום (ג') מטוס הכפיר של חיל האוויר לבסיס ממנו הגיע.

מטוס הכפיר של חיל האוויר, הוצב בחצר מוזיאון 'הטכנודע' הישן בשנת 1995 ושימש דורות של תלמידים ללמידה והתנסות.

בעקבות מעבר 'הטכנודע' לקמפוס החדש ליד כביש החוף, המבנה הישן שינה את ייעודו. על כן, המטוס כבר לא היה נחוץ והוחלט להחזירו לבסיס חיל האוויר.

השמים הם הגבול

במבצע לוגיסטי מורכב בהובלת חיל האוויר, משטרת ישראל, עיריית חדרה ו'הטכנודע', הוחזר המטוס לבסיס ממנו הגיע. התהליך כלל פירוק יסודי, הסרת הכנפיים והוצאת חלקים משמעותיים, עד להעברת המטוס בשלמותו למקום מוצאו.

מטוס הכפיר הגיע לטכנודע ביוזמתו של מנכ"ל המוסד, ד"ר גדי מדור, לאחר פנייה למפקד חיל האוויר דאז, האלוף הרצל בודינגר. במשך השנים הוא שימש כלי הוראה ייחודי להמחשת עקרונות פיזיקליים כמו כוח עילוי ואווירודינמיקה, וכן להנחלת המורשת האווירית של חיל האוויר.

"מטוס הכפיר ליווה עשרות אלפי תלמידים ולימד אותם הרבה מעבר למדע וטכנולוגיה," סיפר מנכ"ל 'הטכנודע', ד"ר מדור. "הוא היה תזכורת מתמדת לאפשרויות העומדות בפניהם, ולכך שהשמים הם הגבול. גם כעת, אנו נמשיך להציג ולהמחיש את רוח התעוזה והחדשנות הישראלית", הוסיף.

פיתוח ישראלי

פיתוח מטוס הכפיר החל לאחר מלחמת ששת הימים, בעקבות האמברגו הצרפתי על ישראל, אשר אילץ את מערכת הביטחון לפתח חלופות עצמאיות למטוסי הקרב. התכנון התבסס על המטוס הצרפתי מיראז', אך צויד במנוע אמריקאי מדגם J-79, שנבנה ברישיון בישראל.

הכפיר נכנס לשירות חיל האוויר בשנת 1975, בטייסת בפיקודו של סא"ל הרצל בודינגר, שביצע את הטיסה הראשונה בו. הוא השתתף במשימות תקיפה ראשונות בלבנון כבר ב-1977, ובהמשך במבצע ליטני (1978), מלחמת לבנון הראשונה (1982) ומבצע דין וחשבון (1993). בנוסף לשירותו בחיל האוויר הישראלי, הכפיר נמכר למדינות כמו אקוודור, סרי לנקה וקולומביה, ואף שירת בחברת ATAC האמריקאית, המספקת שירותי ביום אויב וניסויים לצי האמריקאי.

הטכנולוגיה הייחודית שפותחה עבור הכפיר יושמה במספר פרויקטים של התעשייה האווירית. מטוס הכפיר 2000 המחודש משלב טכנולוגיות חדישות בתחום האווירונאוטיקה, "תא זכוכית" (תא טייס מתקדם המשלב צגים במקום שעונים אנלוגיים), חימוש חדש ומכ"ם מתקדם.