אחרי פציעה קשה מפגיעת כטב"ם בבסיס האימונים, ניתוח מורכב ושיקום ממושך, סמל אביב חזר לשירות בבא"ח גולני: "מההתחלה ידעתי שאחזור לבא"ח גולני, וכשהמג"ד שלי הגיע לבקר אותי ואמר לי שמחכים לי, החלטתי שלא משנה מה – אני מצליח".
"צריך לפעול מהר כי יש כאוס מסביב"
ב-13 באוקטובר בשעת ערב, פגע כטב"ם בחדר האוכל של בא"ח גולני. סמל אביב, שהיה אז מפקד כיתה בטירונות, מיהר לסייע לפצועים, מבלי לדעת שהוא עצמו נפגע מרסיס בעורק הראשי בצווארו.
"פתאום שמענו פיצוץ. תוך שלוש שניות בערך קלטנו את האירוע – יש נפגעים ויש סביבנו פצועים מדממים. כשאתה נמצא שם, צריך לפעול מהר, כי יש כאוס מסביב", שיחזר סמל אביב בריאיון למערכת אתר צה"ל.
הוא הספיק לסייע למספר נפגעים עד שגילה שנפצע: "נגעתי בצוואר וראיתי המון דם – הבנתי שאין לי הרבה זמן", סיפר. הוא פונה לבית החולים 'הלל יפה' בחדרה, שם עבר ניתוח חירום בן 14 שעות. הרופאים הצליחו להציל את חייו, אך הפציעה הותירה את צד ימין של פניו משותק.
"אתה מתחיל מסע – מסע עם עצמך"
"איבדתי שני ליטר דם, והרסיס שפגע לי בעורק חדר את עצב הפנים", הסביר סמל אביב. "כל מה שעבר לי בראש היה 'מה עם החיילים שלי'. לא ראיתי אף אחד מהם מאז שנשמע הפיצוץ, ודאגתי להם מאוד", הוסיף.
לאחר יומיים של הרדמה והנשמה, החל אביב במסע שיקום ארוך, שכלל חודש וחצי של אשפוז וארבעה חודשים של פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק. "אתה מתחיל מסע – מסע עם עצמך. פתאום אתה רואה שקשה לך לנשום, אתה לא מדבר, אתה מחובר עם צינורות, בקושי להזיז את היד אתה יכול".
"לעלות שוב על מדים – זה סוג של ניצחון"
למרות הקשיים, הוא לא ויתר על החלום לחזור לשרת עם חייליו. "מההתחלה ידעתי שאחזור לבא"ח גולני", אמר. כיום, הוא משמש כאחראי על אמצעי הקשר של הפלוגה. "זו סגירת מעגל לחזור לשרת עם אותם אנשים שהכרתי כל כך מקרוב", שיתף.
"לראות את כל החברים והחיילים במחלקה אחרי השיקום זה קצת כמו להתגייס מחדש. אבל מה שמוביל אותי זו הזכות לעלות שוב על מדים – במיוחד אחרי פציעה. זה סוג של ניצחון", הוסיף בהתרגשות.
החזרה לבא"ח גולני, המקום שבו נפצע, מסמלת עבורו ניצחון אישי. "הדבר שהכי התגעגעתי אליו, במיוחד בזמן הזה של השנה זה השקיעות. הן הכי מדהימות פה בבא"ח גולני", סיכם.
