המוזיקאי גלעד ויטל שמעון, לשעבר סולן להקת "שוטי הנבואה", נהרג ביום שישי האחרון בתאונת אופנוע בשרון. מותו הטרגי הותיר חלל עמוק בלבבות רבים, אך גם הזדמנות להיזכר באדם המיוחד שהוא היה. לפני כשנה, קיימנו איתו שיחה שהפכה כעת למצפן של השראה וזיכרון.
פלאשבק שמתחיל בשדה הקרב
סיפורו של גלעד התחיל בשנות השמונים, בתקופה שבה שירת בצבא ולחם בגבולות הצפון. קרב אחד בשנת 1989, שגבה את חייו של הגשש חסין מוקטרן שיבלי ז"ל, הותיר אותו עם זיכרונות קשים שרדפו אותו שנים ארוכות. "אתה רץ בין הכדורים, בוודאות, ומוודא הריגה", הוא תיאר בכאב. "והבהלה מזעזעת, אבל אתה ממשיך. אז לא הבנתי עד הסוף מה זה השאיר בי".
מעולמות הקרב לעולמות המוזיקה
לאחר שחרורו בשנת 1991, גלעד מצא את עצמו מחפש משמעות והצטרף ללהקת "שוטי הנבואה". הלהקה פרצה בתחילת שנות האלפיים והביאה הצלחה מסחררת, אך גלעד לא הצליח לשמוח בה באמת. "לא נהניתי מהדרך", הודה. "לא דפקתי חשבון לנשמה שלי, והיא צעקה מבפנים".
נקודת השבירה והדרך להחלמה
במלחמת לבנון השנייה, כשהיה כבר אב צעיר, החלו התקפי חרדה שמקורם בזיכרונות העבר. "חשבתי שזה התקף לב, אבל הרופא אמר לי: 'הלב שלך בסדר. חווית פעם טראומה קיצונית?' רק אז הבנתי שהקרב ההוא רודף אותי", סיפר.
הוא החליט לבקש עזרה ופנה לקו הסיוע של נט"ל. "לא הצלחתי לדבר. רק בכיתי כל השיחה. אבל הם לא עזבו אותי". אותה עזרה ראשונית הפכה לנקודת מפנה בחייו, והוא החל להתמודד עם הפוסט-טראומה.
שיתוף, נתינה ומוזיקה מרפאת
גלעד לא שמר את סיפורו לעצמו. מתוך ההבנה שחשוב להעלות מודעות לפוסט-טראומה, החל לספר את סיפורו ללוחמים צעירים ולמי שעברו חוויות דומות. "אני נותן להם את הדבר הזה – שתטפלו בעצמכם מוקדם. שלא תגיעו למצב שלי".
במקביל, הוא חזר למוזיקה. פרויקט עם סאבלימינל, שכלל את השיר "חלום של כל גבר", החזיר אותו לבמה וזכה למיליוני צפיות. "הוא היה מלאך בשבילי", סיפר גלעד על קובי סאבלימינל.
מורשת של אומץ, נתינה ויצירה
גלעד לא ראה את ההתמודדות שלו כחולשה, אלא ככוח. "אני רואה את זה כפלוס לחיים שלי", אמר. "הגנתי על הגבולות, על גן ילדים, על קיבוץ. אני חלק מתמונה גדולה של עם ישראל בארץ ישראל".
מותו הטרגי הותיר חלל ריק, אך גם מורשת נדירה של מוזיקה, השראה ואמונה בכוחה של נתינה. יהי זכרו ברוך.
