בועז תמם, סמג"ד גדוד 9 בחטיבה 401 נפצע קשה במלחמה ואיבד את רגלו. בסרטון ויראלי שפורסם והופץ ברשתות, נראה כשהוא מעודד את החיילים שלו להילחם: "כל אחד מכם היה נותן רגל בשביל המדינה שלו". אשתו של בועז, המשפיענית שושנה תמם, העלתה אתמול (א') סטורי לחשבון האינסטגרם שלה ובו סיפרה על הרגע בו בועז הודיע לה על הפציעה ועל הימים מורטי העצבים בבית החולים.
"תמשיכו להילחם – עד הניצחון"
"אני מניחה שעכשיו כבר רובן יודעות מה קרה שבוע שעבר, אבל בכל זאת כותבת ומדייקת", פתחה שושי את דבריה.
"בלילה שבין ראשון לשני בועז נפצע קשה בלבנון. בועז והצוות שלו בטנק חטפו קורנט, סמל לירז בן ציון נהרג ובועז נפצע קשה", ציינה.
"בועז חילץ את עצמו מהטנק וכשניסה לעמוד נפל, הבין שיש לו פגיעה ברגל, שם לעצמו ח"ע (חוסם עורקים) ברגל הקטועה ובשנייה הגיעו אליו חיילים. הוא עלה בקשר ודיווח שנפצע, ולאורך כל החילוץ היה ערני ותפקד בעירנות שיא", שיתפה שושי.
לדבריה, רגע לפני שבועז עלה למסוק, הוא דאג לחזק את החיילים בגדוד ואמר להם: "אתם הכי טובים שיש, תמשיכו להילחם עד הניצחון, אל תדאגו לי, עד הסוף עד הניצחון".
"יש לי משהו ברגל"
שושי סיפרה כי זמן החילוץ של בועז היה כ-50 דקות מרגע הפציעה והוא היה ערני כל הזמן הזה. "בועז חולץ במסוק לבית החולים רמב"ם לבקשתו – כדי שלא יהיה לי רחוק. הוא התעקש מול המנתח וביקש להתקשר אליי לפני שמרדימים אותו, התקשר ואמר 'מאמי אני טוב אני 100%, יש לי משהו ברגל, אם את רוצה תבואי, אני טוב' ואז הרדימו אותו והתחילו לנתח", סיפרה.
"הגעתי לרמב"ם עם אבא שלי ולאט לאט קיבלנו תמונת מצב: שתי הרגליים של בועז היו פצועות, בתחילה היה חשש ממשי לשתיהן, לאחר מכן עדכנו שרגל אחת נפצעה קשה אך מתפקדת והרגל השנייה נקטעה במקום אך לא הוחלט בניתוח מיקום הקטיעה, ובהמשך עדכנו שהחברך מרוסק ולכן קוטעים מעל הברך", הוסיפה.
"לקחו לי רגל – אבל לא ניצחו אותי"
שושי ואביה שהו בבית החולים וחיכו לבשורות טובות. אמרו להם שבועז יהיה מורדם ומונשם שבוע, אבל קרה נס וכמה שעות אחרי הניתוח הוא התעורר וירד ממכשיר ההנשמה. "הוא קם וביקש את הפלאפון שלו, התקשר אליי ואמר 'כפרה שלי מה איתך, אני בטוב, בואי אליי'. אין אנשים מהזן שלו, זכיתי בו והוא זכה בי", תיארה.
"כשבאתי לראות אותו בפעם הראשונה שהוא התעורר פרצתי בבכי, ובועז אמר לי 'מאמי הכל טוב, זה רק רגל, תראי אותי, אני בועז שלך, אני עוד חודשיים רץ איתך ועם הילדים, קיבלתי זכות לתת את הרגל שלי, נכון לקחו לי רגל אבל הם לא ניצחו אותי, את הרוח שלי אף אחד לא יכול לנצח'".
"הרוח החיובית של בועז מדבקת"
לבסוף, סיכמה שושי את התחושות: "לקח לי כמה ימים לעכל ועדיין ייקח עוד זמן ונעבור מסע ארוך ורכבת הרים של רגשות, אבל הרוח החיובית של בועז מדבקת בחדר, וזו לא רוח שנולדה בערב שבו פגע הטיל בטנק שלו, זו הרוח של בועזי מהיום שהוא נולד, וכל הקרובים אלינו יעידו כך".
