עזר ויצמן זכור כטייס בחיל האוויר הבריטי וכאחד מחלוצי חיל האוויר שלנו. אבל שלוש שנים לפני שהוכרזה המדינה, טייס יהודי אחד כבר חבש קסדה, עלה על מטוס בריטי, ונשא את דגל היישוב העברי בארץ ישראל. היה זה ריצ׳רד שמעון לוי־הארשר, שנהרג לפני 80 שנה בדיוק – ח' בחשוון ה'תש"ו, 15 באוקטובר 1945. ריצ'רד שמעון היה הארץ־ישראלי הראשון שהתנדב לחיל האוויר המלכותי. הוא שירת כטייס בדרגת לוטננט טיסה (Flight Lieutenant) בחיל האוויר הבריטי בזמן מלחמת העולם השנייה.
רגע היסטורי-עכשווי.
מטורקיה לישראל
לוי־הארשר נולד בקושטא שבטורקיה יום ד' בסיוון ה'תרע"ז, 25 במאי 1917, למשפחה ציונית ירושלמית. אביו, ד"ר יצחק לוי־הארשר, היה אגרונום. אמו, מטילדה, ניהלה בית ספר של "אליאנס". הוריו גורשו לקושטא, בשל פעילותם הציונית, שלא מצאה חן בעיני המושל הטורקי ג'מאל פאשה. המשפחה עלתה ארצה ב־1919 עם חזרת ההורים לפעילות ציונית.
מישראל לחיל האוויר המלכותי
אחיו אברהם היה בין מתנדבי היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. ב־1942, לאחר נפילתו בקרב בטוברוק של אחיו, התנדב ריצ'רד, שלמד אז חקלאות באוניברסיטת רדינג באנגליה, לחיל האוויר המלכותי. הוא נשלח לקורס טיס ברודזיה (כיום זימבבואה) והיה הארץ ישראלי הראשון שסיים קורס זה. מחזור אחריו סיים עזר ויצמן, מי שהיה לימים מפקד חיל האוויר והנשיא השביעי של מדינת ישראל.
הוא הוצב כטייס בטייסת 230 של חיל האוויר המלכותי והטיס מטוס סיור ותובלה סירה מעופפת מסוג סנדרלנד.
טייסת 230 של חיל האוויר המלכותי
טייסת 230 של חיל האוויר המלכותי הבריטי (No. 230 Squadron RAF) הוקמה עוד במלחמת העולם הראשונה. היא התמחתה בהפעלה של סירות־טיסה. היו אלה מטוסים ימיים ענקיים שיכלו להמריא ולנחות על מים. בשנות ה־30 פעלה הטייסת בים התיכון. תחילה עם מטוסי Short Singapore III, ובהמשך עם הדגם המתקדם יותר Short Sunderland, ספינת־אוויר ארבע־מנועית שהייתה אחת מגאוות חיל האוויר הבריטי.
במהלך מלחמת העולם השנייה פעלה הטייסת בזירות שונות: ממצרים ועד דרום־מזרח אסיה. תפקידה היה לשמור על נתיבי השיט, לאתר צוללות גרמניות ויפניות, ולהוביל כוחות ואספקה לבסיסים מרוחקים. הטייסת נחשבה לאחת מהיחידות המנוסות ביותר של חיל האוויר המלכותי בפעילות ימית.
ריצ׳רד שמעון לוי־הארשר שירת בטייסת בשנים האחרונות של המלחמה, כאשר בסיס האם של היחידה היה באוקיינוס ההודי. תחילה בסרי לנקה (אז ציילון) ובהמשך במלאיה.
הטייס שכמעט ואינו מוכר
את מרבית שירותו עשה ריצ'רד בדרום-מזרח אסיה. ב־15 באוקטובר 1945, בהיותו בן 28 וזמן קצר לאחר תום המלחמה, התרסק מטוסו מעל מלזיה. הוא, שבעת אנשי צוותו ו־15 שבויי מלחמה משוחררים, נהרגו.
מקום קבורתו שוכן בשורה 438 בבית הקברות בקררנג'י שבסינגפור. אנדרטת סינגפור מנציחה את שמותיהם של כ־24 אלף מחללי הצבא הבריטי שנפלו בדרום אסיה ובמזרח אסיה במלחמת העולם השנייה ומקום קבורתם לא נודע. שמו נחקק באנדרטת Singapore Memorial של חבר העמים הבריטי, אך כמעט ואינו מוכר בישראל.
על-פי בקשת אביו, נוסף לוח אבן על קברו של אביו בבית העלמין קריית שאול שעליו נוספו שמות בניו ריצ'רד ואברהם, שנקבר במצרים.
ומה אנחנו יכולים ללמוד?
השמים הם הגבול. יהודי שבחר להתגייס לחיל האוויר הבריטי לפני קום המדינה, כדי להילחם בנאצים, מלמד אותנו על אומץ לב אישי גדול. והדבר נכון פי כמה כאשר אתה הראשון, אתה החלוץ. הוא ראה איום קיומי על העם היהודי ועל האנושות כולה, והחליט לפעול. גם במחיר סיכון חייו.
ריצ'רד שמעון לא חיכה לגאולה, הוא קירב אותה. יהודי כזה מזכירה לנו שגבורה אינה תלויה במקום, בזמן, בתואר או בדרגה. ריצ'רד לימד אותנו: לא בשמים היא.
