הכנס, ביוזמת המרכז לרגולציה ומדיניות בינה מלאכותית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, כינס 150 עובדי מדינה בכירים מ-50 משרדים וגופים ממשלתיים שונים.
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, פתחה את הכנס בהדגשת חשיבותו הלאומית. "הכנס מהווה נקודת ציון משמעותית בתפקיד משרדנו כאמון על הובלת תחום האסדרה והמדיניות לבינה מלאכותית," אמרה גמליאל. היא הדגישה את החשיבות של שילוב זרועות לאומי חוצה משרדים ומגזרים להטמעת טכנולוגיות AI מתקדמות, תוך שמירה על ערכים, זכויות אדם, אתיקה ופרטיות.
במהלך הכנס הוכרז על הקמת פורום בין-משרדי ראשון מסוגו לקידום אסדרה וגיבוש מדיניות לאומית בתחום ה-AI. הפורום, בהובלת מוקד הידע הממשלתי במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, יתמקד בארבעה תחומים עיקריים:
1. עיצוב מדיניות ממשלתית ולאומית בתחום ה-AI.
2. עידוד וקידום הטמעה ושימוש אחראי ב-AI בממשלה.
3. קידום רגולציה והסרת חסמים רגולטוריים.
4. סנכרון הייצוג הישראלי בפורומים בינלאומיים וקידום שיתופי פעולה עם מדינות מובילות.
עו"ד מאיר לוין, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה למשפט כלכלי, הדגיש כי השימוש ב-AI בחיי היום-יום הוא בלתי נמנע. "עלינו כאנשי המשפט והרגולציה לפעול ולחשוב יחד איך ליצור הסדרים מאוזנים, כדי שנפיק את התועלת המירבית מהבינה המלאכותית תוך צמצום הסיכונים," אמר לוין.
יואל בריס, יו"ר הרשות לאסדרה במשרד ראש הממשלה, הדגיש את הצורך בבניית אמון הציבור בטכנולוגיות AI. "מוטלת עלינו האחריות לגבש רגולציה מדויקת וקובעת שוק הבנויה על אמון המשתמשים," אמר בריס.
יוסף גדליהו, מנהל המרכז לרגולציה ומדיניות בינה מלאכותית, הסביר את הגישה הייחודית של ישראל: "אנחנו מממשים את המדיניות שאומצה בישראל, במסגרתה לא תיקבע בשלב זה חקיקה רוחבית לאסדרת בינה מלאכותית, אלא כל רגולטור או משרד ממשלתי יבחן את האסדרה והאסטרטגיה הנדרשת לבינה מלאכותית בתחומו."
הכנס כלל גם הרצאות מקצועיות ממומחי תוכן מובילים מהאקדמיה, מרכזי מחקר ופיתוח, חברות טכנולוגיה מתקדמות, ומובילים טכנולוגיים ממשרדי ממשלה וגופים מרכזיים במשק.
אירוע זה מסמן צעד משמעותי בהיערכות ישראל לעידן ה-AI, תוך שאיפה לשמור על מעמדה כמובילה טכנולוגית עולמית, ובו בזמן להבטיח שימוש אחראי ואתי בטכנולוגיות אלו לטובת אזרחי המדינה.
