במקביל להכרזת השרה מירי רגב על מדליקי המשואות, אתמול (ה') נחשפה גם רשימתם של זוכי פרס ישראל ליום העצמאות ה-78 של מדינת ישראל.
אמנות הקולנוע – גבי עמרני
גבי עמרני הוא שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, קומיקאי וזמר ישראלי, מהבולטים והוותיקים בתרבות הישראלית. הוא נולד בירושלים וגדל בנחלאות. בהמשך החל את דרכו האמנותית במסגרת להקת הנח"ל, שם התבלט כסולן. לאורך השנים השתלב בלהקות ובמסגרות תיאטרון שונות, ובהן גם עבודתו עם תיאטרון הקאמרי ויוצרים מרכזיים כמו חנוך לוין.
במקביל לקריירת הבמה העשירה שלו, השתתף עמרני בלמעלה מ־50 סרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה, בהם הפקות של אפרים קישון, מנחם גולן ואורי זוהר, ונחשב לדמות מזוהה עם הקומדיה והדרמה הישראלית לדורותיה. פעילותו המתמשכת לאורך עשרות שנים חיזקה את מעמדו כאחת מאבני היסוד של המשחק הישראלי. בשנת 2000 זכה בפרס אופיר על מפעל חיים.
אמנות פלסטית – יעקב אגם
יעקב אגם הוא אמן ישראלי בעל שם עולמי, מהבולטים בתחום האמנות הקינטית וממייסדי זרם האופ-ארט.
אגם נולד בראשון לציון ולמד אמנות ב"בצלאל" בירושלים ובהמשך באירופה, שם הושפע ממורים מרכזיים והחל לפתח שפה אמנותית המבוססת על תנועה, שינוי ופרספקטיבה משתנה של הצופה.
במהלך הקריירה שלו יצר עבודות פורצות דרך ששילבו טכנולוגיה, אור ותנועה, ובהן מזרקת "אש ומים" בכיכר דיזנגוף, והציג תערוכות רבות במוזיאונים מרכזיים ברחבי העולם, כולל ניו יורק, פריז ואמסטרדם. יצירתו זיכתה אותו בהכרה בינלאומית רחבה, בפרסים יוקרתיים ובהשפעה מתמשכת על עולם האמנות החזותית. בין יצירותיו המפורסמות: חזית מלון דן בתל אביב ו"גלגלים" בבית יד שרה בתל אביב.
חקר מדעי הניהול – פרופ' מיכה פופר
פרופ' מיכה פופר הוא פרופסור אמריטוס בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, לשעבר ראש המגמה לפסיכולוגיה ארגונית-תעסוקתית. פופר הוא חוקר מוביל בתחום הפסיכולוגיה של מנהיגות וארגונים, בעל תארים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב. בעבר שירת כמפקד בית הספר לפיתוח מנהיגות בצה"ל והיה ממייסדי המכון למנהיגות איכותית.
מחקריו עוסקים בהיבטים שונים של מנהיגות, בהם התפתחות מנהיגים לאורך החיים, מנהיגות כיחסים בין מנהיג למונהגים, הצדדים האפלים של מנהיגות, מקורות המוטיבציה להנהגה ופיתוח מודלים להבנת פוטנציאל מנהיגות ולמידה ארגונית. עבודותיו זכו להשפעה רחבה בתחום, והוא פרסם ספרים ומאמרים רבים שתרמו לעיצוב השיח המחקרי והיישומי בתחום המנהיגות והארגונים.
חקר מדעי החיים – פרופ' שולמית מיכאלי גולדברג
פרופ' שולמית (שולה) מיכאלי-גולדברג היא מדענית ישראלית המתמחה במיקרוביולוגיה. היא שימשה עד 2024 כסגנית הנשיא למחקר באוניברסיטת בר-אילן, ולאחר מכן כיהנה כדקנית הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטה. בינואר 2025 מונתה לחברת הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות״ת).
מיכאלי נולדה וגדלה בגבעתיים, למדה בתיכון קלעי במגמת ביולוגיה, ובהמשך השלימה תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטת תל אביב בהצטיינות יתרה, המשיכה למסלול ישיר לדוקטורט ולאחר מכן יצאה לפוסט־דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ובבית הספר לרפואה בסן פרנסיסקו.
עם חזרתה לישראל הצטרפה לסגל אוניברסיטת בר-אילן, שם מילאה תפקידים בכירים ובהם דיקנית הפקולטה למדעי החיים וסגנית נשיא למחקר, וכן שימשה בתפקידי מפתח בוועדות מדעיות לאומיות. מחקריה עוסקים במיקרוביולוגיה, פרזיטולוגיה מולקולרית ובקרת גנים, בדגש על תפקידי RNA קצר, והיא הובילה פיתוחים בתחום השתקת גנים באמצעות ננו־חלקיקים מבוססי siRNA לצורך אבחון מוקדם וטיפול ממוקד בסרטן. לאורך השנים עסקה גם בחקר טפילים, ובפרט בלישמניה, וזכתה בפרסים מדעיים רבים ובהם פרס לנדאו, פרס אפרים קציר ומענק ERC Synergy של האיחוד האירופי.
חקר מדעי כדור הארץ – פרופ' מרים בר מטיוס
פרופ' מירה (מרים) בר-מטיוס היא חוקרת בכירה בתחום הגאוכימיה והגאולוגיה הסביבתית. מחקריה מתמקדים בפלאוקלימטולוגיה – שחזור אקלים קדום באמצעות ממצאים ממערות – והם מיקמו את אגן מזרח הים התיכון כמרכז מחקרי עולמי להבנת הקשרים בין שינויי אקלים, סביבה והתפתחות האדם.
בר-מטיוס נולדה וגדלה בירושלים, ולמדה באוניברסיטה העברית תואר ראשון, שני ודוקטורט בגאולוגיה. לאורך הקריירה שלה עסקה בתחומים כגון שחזור פליאואקלים בפליסטוקן המאוחר באמצעות משקעי מערות, תיארוך בשיטת אורניום-תוריום, ניתוח מאפיינים איזוטופיים של משקעים באגן הים התיכון וחקר גיאו-ארכאולוגיה. היא כיהנה כנשיאת החברה הגיאולוגית הישראלית, זכתה במדליות ופרסים מדעיים בינלאומיים, ומשמשת כחברת מערכת בכתבי עת מקצועיים. עבודתה פורצת הדרך במערת שורק הובילה לשחזור אקלימי רחב היקף של כ-500 אלף השנים האחרונות, ולפיתוח מסד נתונים שנחשב ל"אבן רוזטה" של מחקר האקלים האזורי.
חקר המתמטיקה – פרופ' בנימין וייס
פרופ' בנימין (בנג’י) ווייס הוא מתמטיקאי אמריקאי-ישראלי ופרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים, הידוע בתרומותיו המרכזיות לתחומי התורה הארגודית, תורת ההסתברות, תורת המשחקים ותורת הקבוצות התיאורית.
ווייס נולד בניו יורק למשפחה אקדמית-רבנית, השלים לימודי תואר ראשון ושני בישיבה יוניברסיטי ולאחר מכן קיבל דוקטורט במתמטיקה מאוניברסיטת פרינסטון ב-1965. לאחר תקופה במחקר ב-IBM הצטרף בשנת 1967 לסגל האוניברסיטה העברית בירושלים, ובהמשך קיבל קתדרה יוקרתית ושימש גם כחוקר אורח באוניברסיטאות ומכוני מחקר מובילים. לאורך הקריירה פרסם מעל 180 מאמרים במגוון תחומים במתמטיקה, בהם דינמיקה טופולוגית, הסתברות, תורת האינפורמציה ותורת הקבוצות, והיה שותף לפיתוח מושגים ותיאוריות מרכזיות שהשפיעו על התחום כולו, לצד הנחיית תלמידי מחקר ובהם זוכה מדליית פילדס אילון לינדנשטראוס.
חקר הכימיה – פרופ' רשף טנא
פרופ' רשף טנא הוא כימאי פיזיקלי ואי-אורגני ומדען חומרים ישראלי, פרופסור אמריטוס במכון ויצמן למדע, לשעבר ראש המחלקה לחומרים ופני שטח, וחוקר בעל שם עולמי בתחום חומרים שכבתיים. פרופ' טנא זכה בפרסים מרכזיים נוספים בהם פרס רוטשילד, פרס א.מ.ת ופרס פון היפל, וחבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
טנא נולד בקיבוץ אושה וגדל במסגרת קיבוצית, שירת בצנחנים והשלים את לימודיו האקדמיים בכימיה באוניברסיטה העברית, כולל תואר ראשון, שני ודוקטורט בכימיה תאורטית. לאחר פוסט-דוקטורט בז’נבה שב לישראל והצטרף למכון ויצמן, שם התקדם לתפקידים בכירים והקים מרכזי מחקר מובילים בתחום הננו־מדע. מחקריו התמקדו בחומרים שכבתיים ובפיתוח ננו־צינוריות וננו־חלקיקים אי־אורגניים, כולל גילוי ופיתוח של מבנים מסוג INT ו-IF, והבנת תכונותיהם הייחודיות. לאורך הקריירה פרסם מאות מאמרים, הנחה עשרות תלמידי מחקר והוביל פיתוחים בעלי יישומים בתחומי אנרגיה, חומרים סיכה ורפואה, שהשפיעו על המחקר והתעשייה בעולם.
חקר לשונות היהודים וספרויותיהם – פרופ' יוסף שיטרית
פרופ' יוסף שיטרית הוא פרופסור אמריטוס בחוגים לשפה וספרות צרפתית וללשון עברית באוניברסיטת חיפה. במקביל מכהן כראש המרכז לחקר התרבות היהודית בספרד ובארצות האסלאם. פרופ' שיטרית זכה לאורך השנים בפרסים נוספים ובהוקרה בינלאומית על תרומתו לחקר לשונות ותרבויות יהודי צפון אפריקה.
שיטרית נולד בתרודאנת שבמרוקו ועלה לישראל ב-1963, לאחר לימודים והכשרה להוראת שפות במרוקו ולימודים אקדמיים בצרפת ובאוניברסיטה העברית. את הדוקטורט השלים בסורבון בבלשנות צרפתית, ובהמשך פיתח קריירה ארוכה באוניברסיטת חיפה, שם לימד בלשנות צרפתית, עברית וסוציו־בלשנות, ואף כיהן בתפקידים בכירים ובהם דיקן הפקולטה למדעי הרוח ומשנה לרקטור. מחקריו מקיפים תחומים רבים בתרבות יהודי מרוקו וצפון אפריקה, בהם לשונות היהודים, שירה, פיוט, פתגמים ומסורות בעל־פה, לצד תיעוד רחב היקף של דיאלקטים, טקסטים והיסטוריה קהילתית. שיטרית הוביל מפעלי תיעוד חלוציים, הקים מרכזי מחקר ופרויקטים אקדמיים, ותרם רבות לשימור והנגשת המורשת התרבותית של יהודי צפון אפריקה.
חקר ההיסטוריה הכללית – פרופ' בילי מלמן
פרופ' בילי מלמן היא פרופסור אמריטה להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, מופקדת הקתדרה ללימודי אירופה על שם אנרי גלסברג וחברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. פרופ' מלמן זכתה לאורך השנים בפרסים מרכזיים נוספים ובהם פרס לנדאו למדעים ולמחקר (2006). היא כיהנה כראשת בית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב בשנים 2008-2013 והייתה ממייסדות החטיבה להיסטוריה של נשים ומגדר בחברה ההיסטורית הישראלית, אותה גם הובילה כיו״רית הראשונה.
מלמן נולדה בתל אביב ולמדה היסטוריה באוניברסיטת תל אביב, ובהמשך השלימה דוקטורט באוניברסיטת לונדון (UCL), שהתמקד בדימויים פופולריים של נשים בין שתי מלחמות העולם. מאז 1984 לימדה באוניברסיטת תל אביב עד פרישתה ב-2021, ובמהלך הקריירה האקדמית מילאה תפקידי מחקר והוראה במוסדות מובילים בעולם, בהם הרווארד, מישיגן וניו יורק. מחקריה עוסקים בהיסטוריה של אירופה המודרנית, בדגש על קולוניאליזם ואימפריאליזם, מגדר ונשים, תרבות פופולרית והאופן שבו חברות מודרניות תופסות את העבר. ספרה הראשון, שעסק בנשים והדמיון הפופולרי בשנות ה-20, הניח יסודות למחקר רחב יותר על מגדר והיסטוריה תרבותית, ובהמשך עסקה גם בתרבות היסטורית, ייצוגי עבר בבריטניה ובאימפריה, ובהיסטוריה ויזואלית וחומרית. ספריה ומאמריה נחשבים פורצי דרך בתחומי ההיסטוריוגרפיה, לימודי אימפריה ומגדר, וזכו להכרה בינלאומית רחבה.
מפעל חיים – עירית אורן גונדרס
עירית אורן גונדרס היא יו״ר עמותת "אור למשפחות". לאורך השנים בלטה בפעילות ציבורית וצבאית ענפה, ובהמשך בפיתוח מיזמים חברתיים ותמיכה במשפחות שכולות.
ב-2008 הקימה את עמותת ״אור למשפחות״, שהחלה בליווי חמש משפחות שכולות והתרחבה לאלפי משפחות, וזכתה להוקרה רחבה ובהם אות הנשיא להתנדבות ופרס בגין. בשנת 2023 זכתה בפרס זוסמן-ג׳וינט.
מפעל חיים – שנטל בלזברג
שנטל בלזברג היא מייסדת וחברת הוועד המנהל של עמותת "משפחה אחת". לאורך חייה פעלה רבות בתחום הסיוע לנפגעי טרור ומשפחות שכולות, והייתה דמות מרכזית בהקמת מיזמים חברתיים בעלי השפעה רחבה בישראל.
נקודת מפנה משמעותית בחייה התרחשה בשנת תשס״א, כאשר בעקבות פיגוע במסעדת סבארו שבו הייתה אמורה להתקיים חגיגת בת המצווה של בתה, החליטה המשפחה לבטל את האירוע ולתרום את הכספים לנפגעי טרור. מהלך זה הוביל לגיוס תרומות ולהקמת עמותת "משפחה אחת". מאז הקמתה ועד 2022 שימשה בלזברג כמנכ״לית העמותה בהתנדבות, ופעלה להרחבת פעילותה ולסיוע לאלפי נפגעים.
מפעל חיים – פרופ' אברהם ריבקיינד
פרופ' אברהם (אבי) ריבקינד הוא כירורג ישראלי, פרופסור לכירורגיה ומומחה לטראומה בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, מחלוצי תחום רפואת החירום והטראומה בישראל. בשנת 1992 יזם והקים את יחידת הטראומה הראשונה במדינה, ובהמשך ניהל את המחלקה לכירורגיה כללית וטראומה ואת אגף הרפואה הדחופה בבית החולים, תוך שהוא מוביל פיתוח שיטות טיפול מתקדמות שנועדו להציל חיים במקרי פציעות מורכבות ואירועים רבי נפגעים.
ריבקינד נולד להורים ניצולי שואה, וגדל בראשון לציון כבן יחיד במשפחה ששרדה טרגדיות קשות בתקופת המלחמה. לאחר פטירת אביו בגיל צעיר התגייס לצה״ל ושירת כחוקר במשטרה הצבאית, ושם התעוררה בו לראשונה הסקרנות לעולם הרפואה בעקבות חקירת מקרה רפואי מורכב. הוא החל בלימודי רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, התמחה בכירורגיה כללית ובטראומה בארץ ובארצות הברית, ובהמשך שב לישראל והוביל את הקמת מערך הטראומה בהדסה עין כרם. לאורך השנים טיפל באלפי נפגעים בישראל ובעולם, לרבות בזירות אסון ופיגועים בינלאומיים, ושימש גם כרופאם של בכירים במערכת הפוליטית והציבורית. לצד פעילותו הקלינית והניהולית הוא עוסק בהוראה, הכשרת רופאים ופיתוח תחום רפואת הטראומה, ומשמש שותף ליוזמות לאומיות ובין־לאומיות בתחום. על פועלו זכה לשורה ארוכה של אותות הוקרה, ובהם "יקיר ירושלים" והדלקת משואה בטקס יום העצמאות.
תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה בקרב מנהיגות צעירה – עדי אלטשולר
עדי אלטשולר היא אשת חינוך ויזמת חברתית ישראלית. לאורך השנים זכתה להכרה בארץ ובעולם על פועלה בתחום החינוך, המנהיגות החברתית והיוזמות לשינוי חברתי. בין היתר נבחרה להדליק משואה ביום העצמאות ה־72 של מדינת ישראל.
אלטשולר החלה את דרכה החברתית בגיל צעיר, כאשר התנדבה בעמותת איל"ן ונקשרה בקשר אישי ומשמעותי עם ילדים עם צרכים מיוחדים, חוויה שעיצבה את תפיסת עולמה החינוכית. בגיל 16 הצטרפה לתוכנית לפיתוח מנהיגות צעירה ובהמשך ייסדה את תנועת הנוער "כנפיים של קרמבו" – תנועה פורצת דרך המשלבת צעירים עם וללא מוגבלויות, אותה הובילה במשך שנים בתפקידי ניהול והובלה.
בהמשך הקימה יחד עם בן זוגה את מיזם "זיכרון בסלון", העוסק בהנגשת זיכרון השואה במרחב הביתי, ניהלה את Google for Education בישראל, ולאחר מכן הקימה את עמותת "אינקלו" לקידום חינוך מכיל בבתי ספר ציבוריים, במסגרתה הובילה פתיחה של מוסדות חינוך מכילים ברחבי הארץ. לאורך השנים זכתה לשורה ארוכה של פרסים והוקרות בישראל ובעולם.
תרומה מיוחדת למען העם היהודי – נשיא ארה"ב דונלד טראמפ
בחודש דצמבר האחרון הודיעה ועדת פרס ישראל כי הפרס לשנת תשפ"ו יוענק לנשיא טראמפ בקטגוריה "תרומה ייחודית לעם היהודי"- פרס חדש שנוסף לטקס השנה ושטרם היה קיים בעבר במסגרת פרסי ישראל. במשרד החינוך נמסר כי מדובר ב"החלטה היסטורית המבטאת הכרה בתרומה יוצאת דופן ובעלת השפעה מתמשכת על העם היהודי בארץ ובעולם, לאדם שאינו אזרח ישראלי".
הנשיא טראמפ התייחס למחווה ואמר כי ישקול בחיוב להגיע לטקס שיתקיים במוצאי יום העצמאות ה-78. בישראל נערכים להיתכנות להגעתו של הנשיא ארצה.
