יחצ"א, יחידה מובחרת בפיקוד העורף, פועלת בדרך כלל בזירות אסון ובמיוחד במקרים של הריסות מבנים. היא לקחה חלק מרכזי בפעולות בעזה וגם במלחמת "עם כלביא", כשהוצבה בכוננות באזור חיפה.
בין פעילות מבצעית אחת לשנייה, החיילים מצאו זמן לשאול את עצמם: למה שלא נרתום את הכלים והיכולות שלנו גם לעזור לאנשים שאין מי שיעזור להם?

החיבור לעמותת "ידידים"
במחשבה זו, הם פנו לעמותת "ידידים", שמסייעת לאלפי ישראלים במצבי חירום יומיומיים. דרכה הגיעו החיילים לקריאות סיוע של קשישים, חלקן פשוטות כמו תיקון דלת ממ"ד, אבל עבור אותם אנשים, העזרה הזו שווה עולם ומלואו.
עוד באותו הנושא
- מהתחקיר הראשוני עולה כי יובל בן ה-4 שנעדר במשך כיממה צעד לכיוון שחשב שיוביל אותו בחזרה לביתו. במהלך הלילה הוא נרדם בשטח, ובבוקר בחר להישאר באזור מוצל. החלטה זו, לצד התנהלותו בשטח, היא שככל הנראה הצילה את חייו, כך מסר מפקד מחוז דרום
- נשיא המדינה שוחח עם נועם שמחי, שאיתר את הילד הנעדר: "עם ישראל הוכיח שוב את עוצמת הערבות ההדדית שלו"
- אין התרגשות כזו: שוטר נותן ליובל בן ה-4 לשתות מים – רגעים ספורים לאחר שנמצא
- בשורות משמחות: יובל בן ה-4 שנעדר כבר יומיים – אותר בריא ושלם

"כשנחזור לשגרה, נשפץ את הבית"
באחת הקריאות, נחשפו החיילים לבית של אישה ערירית. מעבר לבעיה שאליה נקראו, נגלתה לעיניהם מציאות קשה: דירה מוזנחת, קירות מתקלפים ותשתיות הרוסות. "כשנחזור לשגרה, נחזור גם אליה ונשפץ לה את הבית", הם הבטיחו. בסוף השבוע האחרון הם קיימו את הבטחתם.
הבית קיבל פנים חדשות
באהבה גדולה, בחרו החיילים לשים בצד את המדים הקרביים וללבוש בגדי עבודה. הם צבעו, תיקנו, חידשו ובנו מחדש, עד שהבית קיבל פנים חדשות. האישה ישבה בצד, מביטה בהם בהתרגשות, ודמעות זלגו מעיניה. אורי שכטר, סופר ומרצה בכיר, פעיל חברתי ואל"מ פעיל במילואים הוא זה שהביא את הסיפור ואת הצילום המרגש שממחיש עד כמה הלב של עם ישראל פועם בעיצומה של מלחמה.

אין על חיילנו בנינו!
שה' ישמור אתכם בכל אשר תפנו !