בשבוע שעבר (ראשון) התרחש כידוע הפיגוע הקשה בחולון, בו מחבל ביצע מסע דקירה רצחני במספר זירות לאורך רחוב משה דיין. בפיגוע נרצחה רינה דניב בת ה-66 ומאוחר יותר הותר לפרסום כי אברהם סומיכי, כבן 80 נרצח גם כן. שני בני אדם נוספים נפצעו בפיגוע, ושוטר שעבר במקרה במקום נטרל את המחבל ומנע ממנו להמשיך לפגוע באזרחים חפים מפשע.
אברהם סומיכי ז"ל, שאין תמונה שלו ברשת, היה דמות שקטה וכמעט בלתי נראית, אך מהותית וחשובה הרבה יותר ממה שניתן היה לשער. בבית הכנסת 'אהבה ואחווה', היה מתפלל בקביעות, וכמעט תמיד היה הראשון שמגיע לבית הכנסת, ובסיום התפילה היה הולך בשקט ובצניעות. אנשים שסבבו אותו לא תמיד ידעו אפילו את שמו, אך הכירו את נוכחותו השקטה והכנה.
לא רבים יודעים אבל אברהם היה מרצה פעיל באוניברסיטת תל-אביב, וגאון פנומנלי בלימוד תורה. בפועל, עבור רבים היה אברהם דמות אנונימית, אך מי שידע להבחין, הכיר את עוצמתו הרוחנית והאישיותית. כאשר הרב עזרא יצחייק ז"ל, שנפטר לאחרונה, היה זקוק לעזרה בהסבר שיעור הגמרא, אברהם התנדב להנחות את השיעור, ומדי פעם אף בחר ללמד את תפילת "פתח אליהו" בתשומת לב מרשימה. הוא הסביר את יסודות הקבלה עם ביטחון וניכר היה כי הקהל מבין את דבריו. מיד לאחר שסיים חזר לאנונימיות שלו, מבלי לחפש תשומת לב או הערכה.
באותו יום ראשון, מספר שעות קודם האירוע הקשה בחולון, אברהם סיים את תפילתו, קיפל את התפילין, ומיהר בדרכו לקחת את אשתו למקום כלשהו. מספר רגעים טרם יציאתו מבית הכנסת, פנה אברהם לאחד המתפללים ונתן לו צדקה על מנת שיעביר אותה לקבצן הקבוע שמגיע כל יום אחרי התפילה לאסוף תרומות – "כל יום מגיע לכאן אחרי התפילה מקבץ נדבות קבוע. אני ממהר, אני רואה שהוא מתעכב. קח בבקשה את הכסף הזה, ותן לו אותו עבורי", אמר. וזו למעשה הייתה מצוות הצדקה האחרונה שעשה אברהם, ומאז לא שב הוא למושבו הקבוע בבית הכנסת.
