את השנייה שבה העולם כולו התכווץ לנקודה אחת על המסך, הרחק מעל שמי תימן, מתאר סרן ש' כך: "הרעד בכנף והצליל הקצר שאחריו הם האות שהחימוש בדרכו ליעד. רק אז אפשר לנשום באמת".
המשימה והדרך הארוכה
המבצע שבמרכזו עמדו פגיעה בארמון החותי' ובתחנת כוח בצנעא לווה בשעות טיסה ארוכות ואי-ודאות. "צריך להיות מוכן לכל תרחיש, גם לבלתי צפוי ביותר. אין דבר כזה 'טיסה שגרתית'", הוא מדגיש. עבורו הייתה זו הפעם הראשונה בה תקף בזירה שלקח חלק בתכנונה במשך שנים.
"התנאים המבצעיים ותחושת השליחות מלווים אותך הרבה מעבר לרגעי הטיסה", הוא משתף. "ברגע של הטלת החימוש המתח בשיאו וכשהוא פוגע במטרה, מתפשטת תחושת הקלה שאין כמותה".
זוגיות יוצאת דופן
לצד השירות המבצעי, לסרן ש' יש זוגיות מיוחדת: הוא נשוי לסרן ת', קצינת מודיעין ביחידת 8200. "האמת היא שהיא הרבה פעמים יודעת על התקיפות שלי לפניי", הוא מספר. ההבנה ההדדית, לדבריו, מחזקת את הקשר גם תחת סודיות ולחץ מתמיד.
הטקס הקבוע כולל חיבוק לצוות הקרקע הטכני, כיף לטייס שלצידו ותמיד תמיד שיחת טלפון לאשתו. "היא כבר יודעת הכול", הוא מסכם.
