לאורך שני העשורים האחרונים תוצאות הסקרים שנערכו בעולם הראו שאזרחים הפכו לעצבניים יותר. רמות הכעס, העצב והלחץ רק עלו משנה לשנה ומגפת הקורונה דחפה את מצב הרוח הגלובלי לשפל חסר תקדים. אבל דווקא עכשיו מגיעה הפתעה נעימה בדמות סקר רגשות בינלאומי חדש של מכון "גאלופ" – המגלה שהאנושות מתעודדת.
המדדים השליליים: כעס, דאגה ועצב – ירדו כמעט לרמות שלפני הקורונה, ובחלק מהמדינות אפילו לרמה נמוכה יותר. עם זאת, באקונומיסט ציינו שהתמונה אינה אחידה וכי בעולם המפותח נרשמת התאוששות ברורה לעומת המדינות העניות שבהן חלה החמרה.
חיוכים בצפון – תסכול בדרום?
אחת הסיבות המרכזיות לכך שאזרחי העולם נראים מעט יותר רגועים נובעת מהסתגלות הדרגתית למציאות. אחרי שנים של פחד, בידוד בזמן הקורונה וחוסר ודאות, רבים למדו לחיות עם אי-היציבות כעובדה קיימת ולא כאיום מתמיד. אנשים התרגלו לכך שלא הכול בשליטתם, וההבנה הזו, לצד שגרה כלכלית וחברתית, יצרה תחושת יציבות רגשית מחודשת. פחות חרדה, יותר קבלה – זו אולי הסיבה הפשוטה, אך העמוקה ביותר לכך שהאנושות מתחילה לנשום לרווחה.
על פי הנתונים, במדינות עשירות כמו דנמרק, שוויץ ויפן, רק כ-15% מהנשאלים דיווחו שהם כועסים, ירידה של 7 אחוזים מאז 2006. לעומת זאת, במדינות עניות נרשמה מגמת עלייה בתחושת הלחץ, שהכפילה את עצמה.
הדנים – על ראש שמחתם
בצמרת רשימת המדינות האופטימיות ניצבת דנמרק ש-90% מתושביה אומרים שחוו הנאה ביום שלפני הסקר, השיעור הגבוה בעולם. היא גם מדורגת שנייה בדו"ח האושר העולמי, אחרי פינלנד. מהצד השני ניצבות מדינות שסובלות מאי-יציבות פוליטית או ממלחמות כמו צ'אד, סיירה לאון ועיראק – בהן הרגשות השליליים שולטים במובהק.
המבוגרים שלווים יותר
הנתונים מצביעים גם על פערי גיל מובהקים: צעירים נוטים לדווח על יותר כעס ותסכול, ואילו מבוגרים יותר מדווחים על רמות נמוכות של כעס אך גבוהות יותר של לחץ. מי שמחפש שלווה, כדאי שיביט דווקא על האוכלוסייה המבוגרת שמצליחה לשמור על קור רוח יחסי גם בתקופות של אי-ודאות.
לסיכום, ניתן לומר שאחרי שנים של סערות בריאותיות, פוליטיות וכלכליות – אנשים ברחבי העולם בכל זאת מוצאים קצת יותר סיבות לחייך. עם זאת, הפערים הכלכליים ממשיכים לקבוע מי מרגישים טוב ומי עדיין מחפשים תקווה.
