האריות בספארי רמת גן קיבלו הבוקר (ד') מתנה מיוחדת וחריגה, כחלק מהפעילות השוטפת לשמירה על רווחת בעלי החיים ולעידוד התנהגויות טבעיות.
בסיס של שק איגרוף שהמטפלים מילאו בצואה של היפופוטמים ומים הוצב בקרבתם והם מיהרו להתקרב, להריח, לשחק ולחקור את הצעצוע החדש בהתלהבות גדולה
עוד באותו הנושא
- מתנדבי "גדולים במדים" זכו היום לקבל את הכומתה הכתומה של פיקוד העורף בתום מסע מפרך
- נוסע מפתיע ברכבת לירושלים: שגריר תאילנד וסגל השגרירות קיימו היום נסיעה מיוחדת מתחנת תל אביב השלום לתחנת יצחק נבון, עברו בין הקרונות ושוחחו עם הנוסעים
- תרימו לו: המיליארדר היהודי-אמריקאי ביל אקמן, שהונו הכולל מוערך בכ-9.3 מיליארד דולר, יישם הלכה למעשה את מצוות המעשר ותרם לאורך השנים עשירית מהונו לצדקה ולעמותות יהודיות וישראליות
- שר החוץ של פיג׳י, שגריר פיג׳י בישראל ובכירי משרד החוץ הפיג׳יאני בשירת פרידה מסורתית ממשלחת שר החוץ גדעון סער עם עזיבתה את המדינה
בספארי הסבירו שמתנות מסוג זה "מספקות לאריות גירוי חושי ופיזי ומעודדות אותם לפעילות ולהתנהגויות שטיפוסיות לחיים בטבע".
הספסלים לזכר משפחת ביבס
בשבוע שעבר שני ספסלי עץ ייחודיים, שעליהם חריטה של פיל, הוצבו בספארי ברמת גן לזכרם של כפיר ואריאל ביבס ז"ל, שנרצחו יחד עם אימם שירי בידי מחבלי חמאס לאחר שנחטפו מביתם בניר עוז ב-7 באוקטובר.

הספסלים, נתרמו על ידי עמותות ידידי ואוהבי ישראל בגרמניה, ביוזמת עדיה ספרנדיאדיאון, אזרחית גרמניה המתגוררת בישראל כמעט שלושה עשורים ואם לשלושה חיילים. ספרנדיאדיאון פנתה לעמותות עמן היא עובדת בקביעות, המסייעות לחיילי מילואים ולניצולי שואה, וביקשה להקים הנצחה מיוחדת לזכר הילדים.
חריטה של פיל

"כשראיתי את התמונות של הילדים הקטנים האלה, כפיר ואריאל, שנרצחו רק בגלל שהיו יהודים – הלב שלי נשבר", סיפרה עדיה בקול חנוק. "הגעתי לשבעה, לחצתי את ידו של האב ירדן, שוחחתי עם אחותו עופרי וידעתי. אני חייבת לעשות משהו כדי שהעולם לא ישכח. וכך החלטנו לתרום ספסלים עם נגיעה אישית, חריטה של פיל, כמו בובת הפיל הוורודה שכפיר לקח איתו לכל מקום", היא אומרת בדמעות.
לעצור לרגע ולזכור
עופרי ביבס, אחותו של ירדן והדודה של כפיר ואריאל, היא זו שבחרה לתרום את הספסלים דווקא לספארי ברמת גן. עופרי הסבירה את הבחירה: "זה מקום שכל כך הרבה ילדים ומשפחות מגיעים אליו מדי יום, רציתי שהם יוכלו לשבת, לעצור לרגע ולזכור. רציתי שילדים אחרים ישבו על הספסל הזה, יצחקו, יאכלו גלידה, וגם יזכרו שפעם היו כאן שני ילדים קטנים ששמם כפיר ואריאל והם אהבו פילים".


