הרב יוסף צבי רימון, רב המועצה האזורית גוש עציון ומייסד עמותת "סולמות" שיתף הבוקר (ב') בפוסט שפרסם בפייסבוק על ליל הסדר שערך עבור נפגעי הטרור ועל פדיון הבן המיוחד במוצאי החג הראשון.
"השכול חיבר את כולם"
הרב רימון סיפר על ליל הסדר שערך יחד עם נפגעי הטרור – אלמנות יתומים ומשפחות שכולות.
"ברוב השנים בעשרים השנה האחרונות, זכיתי לעשות ליל סדר עבור נפגעי טרור. אולם, בשלוש השנים האחרונות, שנות המלחמה, היה זה ליל סדר משמעותי במיוחד. הרגשתי, שכאן השכינה נמצאת! אלמנות, יתומים ומשפחות שכול, בעיקר מהמלחמה. אנשים שבזכותם ניצלה מדינת ישראל במלחמת התקומה. מלחמה שראינו בה הרבה כאב, אבל גם עוצמה של החיילים ומשפחות החיילים, וניסים שכמותם לא ראינו אלפי שנים. ניסים בסדר גודל תנכ"י", שיתף הרב רימון.
"היינו יחד יומיים. עם צוות גדול של מטפלים מקצועיים ושל אנשים טובים, דרך ארגון נאוה וסולמות. ראינו את הבכי ואת השבר בשעה שהגיעו, וראינו את הכוחות ואף את המבט השמח, בשעה שעזבו", סיפר. "היו אלמנות שאיבדו את בעליהן בקרב, היו משפחות שאיבדו את הבן בלחימה, היו כמה הורים שכולים שבנם או ביתם נרצחו בנובה. היו שם דתיים וחילונים ואף מעט חרדים. השכול חיבר את כולם".
"שייכים לדור של גאולה"
"בליל הסדר, בכינו וגם רקדנו", סיכם הרב רימון. "היו דמעות של צער על החוסר, על אלמנות ומשפחות שכול שהיו עמנו, והיו הרבה עגלי שמחה על הרוממות שזכינו לה. מצד אחד, בכי על הקשיים, משפחות שכול, פצועים ובני משפחותיהם, אולם, גם רוממות מיוחדת על נסים בסדר גודל תנכ"י, שלא ראינו כמותם אלפי שנים".
"אמרנו 'אנא ה' הושיעה נא' על הקשיים, ואמרנו בשמחה 'הודו לה' כי טוב' על הנסים, על דור הנפלא שלנו, על הזכות להיות שייך לדור של גאולה", הוסיף.
"עצב לצד שמחה"
ומלבד ליל הסדר, סיפר הרב רימון על הרגע המרגש במוצאי החג הראשון. "לפני כשבעה חודשים, נפל רב סרן נתנאל בוזגלו הי"ד, בקרב בעזה. בתחילת הלחימה, היה קשה לחיילים רבים. הקושי, לעזוב שוב את מעגל החיים שלהם. נתנאל הי"ד אמר להם: גם אני הייתי מאוד רוצה להיום עם אשתי באולטראסנד של תחילת ההיריון, אבל תצטרך ללכת לבדה. הדבר נתן כוח לחיילים.
"במוצאי חג ראשון, נערך פדיון הבן לתינוק זה, שלא יזכה להכיר את אביו. ביקשתי מהרב יעקב שפירא שליט"א, ראש ישיבת מרכז הרב, לבוא לערוך את הפדיון. הרב הסכים מיד. הפדיון היה מרגש ביותר, בליווי הקבוצה של משפחות השכול, ובליווי המוזיקאלי של אהרן רזאל. היה ערבוב דמעות של עצב ושל שמחה. ברכתי את עם הילד, עדי, את הסבים והסבתות, ואת הילד המתוק, שבזכות השליחות שלהם לעם ישראל, יזכו לראות את הילד גדל בשמחה ובטוב לבב, הולך בדרך ה', במידות טובות וביראת שמים, ושה' יכוון אותו בדרך טובה ומוצלחת", שיתף.
