אמונה שוסהיים, ארוסתו של יהונתן דויטש ז"ל שנרצח בפיגוע טרור בבקעה לפני כשנתיים וחצי התארסה עם בחיר ליבה אריאל. בהודעה משותפת שפרסמו כתבו השניים, בציטוט משירו של אביחי הולנדר, "איתך אני שלם, אני אני, הלב שלי זורח", והוסיפו, "מתרגשים מאוד".
יהונתן דויטש ז"ל
דויטש כאמור נרצח במהלך פיגוע שהתרחש בבקעה ב11.08.24. המחבלים ביצעו את הירי תוך כדי נסיעה על כביש 90, תחילה לעבר רכבו של האזרח שנרצח, שם הרגו אותו ורכבו נעצר בצידי הדרך.
לאחר מכן המחבלים המשיכו בנסיעה של כ-200 מטר נוספים וירו לעבר רכב נוסף של אזרח שנפצע בינוני. הפצוע הבינוני הצליח להמשיך בנסיעה, הגיע לעמדה של צה"ל באזור, כאשר שמשות הרכב מנופצות, וסיפר על מה שקרה.
עוד באותו הנושא
- בטקס מצטייני מח״ט צפונית, נבחר רבש״ץ בארי, סגן-אלוף (מיל׳) ארבל בכר, למצטיין מפקד החטיבה.
- שוטרי מחוז מרכז חילצו בשלום ילד שנשכח ברכב
- בשורות משמחות מאירופה! ראש ממשלת הונגריה הטרי, פטר מדיאר, אמר במהלך פגישה עם הנשיא הרצוג כי היחסים בין ישראל להונגריה "מדהימים" ואף הוסיף: "אני רוצה לבקר אצלכם בקרוב". הרצוג השיב: "בהחלט, אני מזמין אותך"
- אלופה! טורקו אבג'י, סטודנטית טורקית מהאוניברסיטה העברית שעושה הסברה למען ישראל בעולם ובעקבות כך אינה יכולה לחזור לארצה, במונולוג מדהים: "אתמול ראינו איך אישה ישראלית הותקפה בטורקיה, באיסטנבול. ואני פליטה טורקייה בישראל, ואני הולכת להראות לכם איך ישראלים מתייחסים אליי בישראל. מעולם לא הרגשתי צורך להסתיר את הזהות שלי. במקום זאת, החברים הישראלים שלי תמיד חגגו את הזהות שלי איתי: בישלנו יחד אוכל טורקי, צפינו יחד בסדרות טורקיות, ביקשנו מהדיג'יי לנגן שיר טורקי ורקדנו ריקודי עם טורקיים"

"הוא וארוסתו אמונה קבעו תאריך לחתונה"
אביו של דויטש ספד לו: "נורא פחדנו. יש לנו עוד שני ילדים, אחד בדובדבן ואחד בסיירת צנחנים. הם יצאו מעזה והייתה הרגשה שזה נגמר כביכול. התחלנו לחלום את החלומות של החיים. כאשר השתחרר, הוא וארוסתו אמונה קבעו תאריך לחתונה".
"הוא היה איש של אנשים ושל שמחה, הוא אהב את המדינה ואת העם בצורה בלתי רגילה", סיפר אורי.
"יהונתן רצה להתחיל ללמוד וחשב לעסוק בחינוך. הוא ואמונה תיכננו לעבוד שניהם בכפר לנוער בסיכון. יהונתן היה שותף בפרויקט שנקרא "תקוותנו" שמנסה לחבר בין כל חלקי החברה הישראלית. הוא היה פעיל בזה וחלם להקים תנועה ולהשפיע על החברה הישראלית", סיפר אביו.

"הפנים האנושיות הראשונות שראיתי בשבת השחורה"
אורן דגן, תושב קיבוץ נחל עוז, סיפר: "הפנים האנושיות הראשונות שראיתי בשבת השחורה ההיא בנחל עוז היו הפנים של יהונתן. יצאתי אחרי 18 שעות מהממ"ד והוא עמד מולי שם, בפתח הדלת, רזה וממושקף ועייף וצעיר, כאילו ילד שהתחפש לחייל. יהונתן מוביל אותי ועוד 4 שכנים נוספים. אין לנו מושג לאן הולכים אז פשוט הולכים אחרי יהונתן. הוא חזק וגיבור וילד, ממש ממש ילד. אבל אנחנו סומכים עליו ועל הצוות שלו ועל הקארמה. הם מעמיסים אותנו על האמרים ומשם לפינוי. זהו, אנחנו עדיין בחיים, ניצלנו".

