ראש הממשלה נתניהו נפגש הערב (א') עם ראש השב״כ רונן בר והודיע לו כי יביא לממשלה השבוע הצעת החלטה על סיום תפקידו. לאחר הודעת נתניהו, רונן בר הגיב לדברים בהודעה רשמית. בהמשך הגיבה למהלך גם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה.
בהרב מיארה: "לא ניתן לפתוח בהליך סיום כהונה"
במכתב ששלחה ללשכת ראש הממשלה כתבה היועמ"שית: "הריני להודיעך ביחס להחלטתך להביא לישיבת ממשלה שתיקבע השבוע החלטה בעניין סיום כהונת ראש השב"כ, כי לא ניתן לפתוח בהליך סיום כהונה כאמור, עד להשלמת בירור התשתית העובדתית והמשפטית שעומדת ביסוד החלטתך ואפשרותך לעסוק בנושא בעת הזו".
בהרב מיארה הסבירה וכתבה כי לא ניתן לפטר את בר בשל מספר נקודות. "בשל רגישותו יוצאת הדופן של העניין; תקדימיותו; החשש כי ההליך נגוע באי חוקיות ובניגוד עניינים. ובשים לב לכך שתפקיד ראש שירות הביטחון הכללי אינו משרת אמון אישית של ראש הממשלה".
בר: "לקחתי אחריות על חלקו של השירות"
כאמור, ראש שירות הביטחון הכללי הגיב להודעת ראש הממשלה. תחילה כתב כי כמי שעמד בראשות השב״כ ב-7 באוקטובר, "לקחתי אחריות על חלקו של השירות וציינתי בבירור כי אני מתכוון לממש אותה בטרם מועד סיום הקדנציה, כך היה מצופה מכולם. לכן, ברור שהכוונה בהדחתי אינה על רקע ה-7.10. ראש הממשלה הבהיר כי ההחלטה נובעת מטענתו כי יש בינינו חוסר אמון מתמשך".
בר התייחס לתחקיר השב"כ על מאורעות ה-7 באוקטובר, ולטענות ראש הממשלה בנושא. "השב"כ בראשותי, ביצע תחקיר יסודי שהצביע על כשלים מודיעיניים ותהליכים פנימיים ב-7.10, אשר תיקונם כבר החל. לצד זאת, הצביע התחקיר על מדיניות שהובלה לאורך שנים, בדגש על השנה שקדמה לטבח, על ידי הממשלה והעומד בראשה. התחקיר מעלה התעלמות ארוכה ומכוונת של הדרג המדיני מאזהרות הארגון".
עוד כתב: "חקר האמת הוא ערך עליון בשב״כ, זכות הציבור לדעת מה הוביל לטבח ולקריסת תפיסת הביטחון של מדינת ישראל".
"אחריותי הציבורית היא העומדת בבסיס החלטתי להמשיך בתפקידי בתקופה הקרובה, זאת לאור פוטנציאל ההסלמה, המתיחות הביטחונית הגבוהה ואפשרות ממשית לחזרה ללחימה ברצועת עזה, בה לשב״כ תפקיד מרכזי", כתב.
"בכל החלטה אשר תתקבל ראש השב"כ יכבד את החוק"
"לצד זאת", כתב בר: "עלי להשלים את מחויבותי האישית ומחויבות השירות להחזרת החטופים, השלמתן של מספר חקירות רגישות, והבשלה מיטבית של שני מועמדים להחלפתי, לבחירתו של ראש הממשלה – זאת כמתחייב מתפקידו הממלכתי ומרגישותו היתרה של השב"כ, מתוקף ייעודו ומתוקף החוק המתיר לו סמכויות נרחבות ורגישות ביותר".
"כאמור לעיל, חובת האמון שחב ראש השב"כ היא בראש ובראשונה לאזרחי ישראל – תפיסה זו היא העומדת בבסיס כל פעולותיי והחלטותיי. הציפייה של ראש הממשלה לחובת אמון אישית שתכליתה סותרת את האינטרס הציבורי, היא ציפייה פסולה מעיקרה העומדת בניגוד לחוק השב"כ ובניגוד לערך הממלכתיות שמוביל את שירות הביטחון הכללי ואנשיו", סיכם.
מאוחר יותר פורסמה הודעה מטעם שב"כ, אשר הבהירה: "בהמשך לפרסומים בנושא, יודגש כי ראש השב"כ הבהיר לראש הממשלה בפגישתם, כי בכל החלטה אשר תתקבל, יכבד את החוק".
"חייב להיות אמון מלא של ראש הממשלה בראש השב"כ"
בתום פגישתו בתחילת הערב, הודיע נתניהו: "אזרחי ישראל, אנחנו בעיצומה של מלחמה על עצם קיומנו – מלחמה בשבע חזיתות. בכל עת, אבל במיוחד במלחמה קיומית כזו, חייב להיות אמון מלא של ראש הממשלה בראש השב"כ. אבל לצערי, המצב הפוך – אין לי אמון כזה".
"יש לי חוסר-אמון מתמשך בראש השב"כ. חוסר-אמון שהלך וגבר עם הזמן. בשל חוסר-אמון מתמשך זה, החלטתי להביא השבוע לממשלה הצעת החלטה לסיום תפקידו של ראש השב"כ", המשיך.
ראש הממשלה ביקש להבהיר – כי הוא מלא הערכה לנשות ולאנשי השב"כ: "הם עושים עבודה מסורה וחשובה למען הביטחון של כולנו. כראש הממשלה שממונה על השב"כ, אני בטוח שהצעד הזה הוא הכרחי לשיקום הארגון, להשגת כל מטרות המלחמה שלנו, ולמניעת האסון הבא".
הפיטורין מגיעים אחרי שיחה טעונה
הפגישה הקשה בין השניים מגיעה לאחר שיחה טעונה ביום שישי האחרון בין ראש הממשלה לראש השב"כ בר. הדו שיח בין השניים החל בעקבות דברים שאמר קודמו של בר בתפקיד, נדב ארגמן.
עוד נזכיר כי נתניהו הגיש ביום שישי האחרון תלונה במשטרה נגד ארגמן, בטענה לניסיון סחיטה באיומים. זאת, בעקבות ריאיון שהעניק ארגמן לתוכנית 'עובדה', שבו אמר כי אם נתניהו יפעל בניגוד לחוק, הוא ישקול לחשוף מידע שאליו נחשף במסגרת תפקידו כראש שירות הביטחון הכללי.
מוקדם יותר היום הודיעה המשטרה על זימונו לחקירה של ארגמן לאחר התייעצות שקיים ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה. במשטרה הסבירו כי מאחר שארגמן אינו מכהן כיום בתפקיד ציבורי, אין צורך באישור הפרקליטות או היועצת המשפטית לממשלה לחקירתו בתלונה הקשורה לסחיטה.
