ישראל נכנסת לשנת בחירות: בעוד שנה לכל המאוחר ייפתחו הקלפיות

ישראל נכנסת היום (ב') באופן רשמי לשנת בחירות: בעוד שנה בדיוק, 27 באוקטובר 2026, יגיע המועד על פי חוק לקיום הבחירות לכנסת ה-26.

בעוד שהממשלה מנסה לשדר עסקים כרגיל, במשרד האוצר יודעים שהתקציב לשנת 2026 הוא רגע האמת של הקואליציה. אחרי תקציב החירום לשנת 2025, שהועבר בצל המלחמה וכלל הוצאות ביטחוניות ותמריצים לשיקום המשק, האתגר הבא הוא למצוא את האיזון בין הביטחון לכלכלה האזרחית.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי התקציב הבא "ישמור על המסגרת הביטחונית תוך חזרה לאחריות פיסקלית", אך גורמים באוצר מזהירים מפני פער של עשרות מיליארדים בין ההכנסות להוצאות. אם התקציב לא יעבור עד תחילת הקיץ, ישראל עשויה להיכנס לבחירות מוקדמות ללא תקציב מאושר. לעומת זאת, אם יאושר, הממשלה תזכה ביציבות פוליטית ותוכל לקיים את הבחירות במועדן, ארבע שנים בדיוק לאחר הבחירות האחרונות שנערכו ב-1 בנובמבר 2022.

הספירה לאחור החלה

כאמור, על פי החוק, הבחירות לכנסת ה-26 חייבות להתקיים לכל המאוחר בעוד שנה בדיוק, אך בפועל כל טלטלה פוליטית או תקציבית עלולה להקדים את המועד. במערכת הפוליטית רואים בשנה הקרובה שנת הכרעה: הקואליציה מתמודדת עם מתחים והאופוזיציה מנסה לגבש סדר בהנהגה.

גורמים בקואליציה מעריכים כי אם התקציב יאושר, ראש הממשלה נתניהו יעדיף למשוך את הקדנציה עד הקיץ הבא. אך אם התקציב לא יעבור ישראל תצא למערכת בחירות כבר באביב 2026.

המפלגות חדשות: שינוי כללי המשחק?

לצד המפלגות המוכרות, כבר נרשמו כמה שחקניות חדשות ובהן:

• "המילואימניקים" – מפלגה בראשות יועז הנדל, שמבקשת לייצג את דור הלוחמים של מלחמת התקומה שהחלה ב-7 באוקטובר. המסר המרכזי שלה הוא חיבור בין הביטחון לזהות האזרחית.
• "ישר!" – מפלגתו של הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, צפויה לשים דגש על היושרה הציבורית ועבודת הממשלה במקצועיות.
• "בנט 2026" – מפלגתו של נפתלי בנט יכולה לשנות את מפת המרכז-ימין, אם בנט אכן יצליח לגרוף קולות מימין לאחר שעזב את החיים הפוליטיים.
• "הדמוקרטים" – איחוד של 'העבודה' ו'מרצ', תנסה לחדש את השמאל עם פנייה לצעירים ולציבור ליברלי.
• "נצח ישראל" – מפלגה בראשות טייס חיל האוויר לשעבר שי קלך, שהכריז על הצטרפותו לפוליטיקה מתוך רצון להביא קול ביטחוני – לאומי וממלכתי.
• "המפלגה הכלכלית" – מפלגתו של פרופסור ירון זליכה, שמבקש לחדש את הניסיון לשים את הכלכלה במרכז השיח הציבורי.

המכנה המשותף בין המפלגות החדשות הוא הניסיון להציע אלטרנטיבה, פחות פוליטית-מפלגתית ויותר אזרחית, בהבטחה להשיב את האמון למערכת הציבורית אחרי שנים של אתגרים חברתיים במדינה.

מפת הסקרים: בשנת בחירות הכל פתוח

במערכת פוליטית כל כך דינמית, הנתונים משתנים כמעט מדי שבוע וכל ניסיון לנבא את תוצאות הבחירות בשלב זה הוא לכל היותר ניחוש מושכל. בשנה של חוסר ודאות פוליטית, כניסת מפלגות חדשות, מאבקים ושינויים, דבר אחד בטוח: בשנת בחירות – הכל יכול לקרות.

רוח חדשה או עוד סיבוב?

מעבר לפוליטיקה ולמספרים, שנת הבחירות מעלה שאלה עמוקה יותר – איזו ישראל אזרחי המדינה רוצים להיות אחרי המלחמה? כל הסימנים מרמזים על תהליכי עומק בחברה הישראלית במיוחד בעקבות המלחמה והחודשים הקרובים יהיו מבחן לא רק לשאלה "מי ינצח", אלא גם "מה ינצח" במגרש המשחקים החברתי-ביטחוני-כלכלי החדש.