ישראל וארצות הברית הצביעו היום (ב') נגד החלטה בעצרת הכללית של האו"ם הקוראת לשמירה על ריבונות אוקראינה ושלמותה הטריטוריאלית במלאת שלוש שנים לפלישה הרוסית.
ההחלטה, שגובשה על ידי אוקראינה והאיחוד האירופי, עברה ברוב של 93 מדינות, אך ישראל וארצות הברית היו בין 18 המדינות שהתנגדו – לצד רוסיה, צפון קוריאה, הונגריה וסודן.
ישראל יישרה קו – אך נותרה חריגה
זו הפעם הראשונה מאז פרוץ המלחמה שבה ארצות הברית וישראל מתנגדות להחלטה הקשורה באוקראינה. עד כה, ישראל הביעה תמיכה בשלמותה הטריטוריאלית של קייב ואף העניקה לה סיוע ביטחוני, כמו ציוד מיגון, מערכת "צבע אדום" ושיתוף מודיעין על הקשרים הצבאיים בין רוסיה לאיראן.
עוד באותו הנושא
- ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח עם ראש ממשלת הודו, והזמין אותו ואת הטייס שסייע בהצלת טיסת פליי דובאי, להשיא משואה ביום העצמאות
- צדיק! עמית קדמי קנה כרטיס טיסה לספר תורה שהביא איתו לטיול בווייטנאם בעקבות הדרישה של חברת התעופה לשלוח אותו לבטן המטוס יחד עם שאר המזוודות.
- צעד נוסף בדרך לעתיד: חברת טסלה הודיעה כי תשיק ב- 2027 רכב אוטונומי ללא צורך בפיקוח נהג
- מקרון מאשים את השמאל הקיצוני: נשיא צרפת הודיע כי בימים הקרובים ייאסרו הפגנות שאינן מאורגנות בידי איגודים מקצועיים, בעקבות מהומות בשבת שבהן השתתפו קבוצות שמאל קיצוני, שלדבריו ביקשו ״להפיל את הרפובליקה״

לפי הדיווחים, עד לרגע האחרון לא היה ברור כיצד תצביע ארצות הברית, וישראל, שנוהגת להתאים את הצבעתה לעמדה האמריקנית, נותרה בין המדינות הבודדות שהתנגדו, לצד מדינות עוינות למערב.
שינוי במדיניות בעקבות עמדת טראמפ
מאחורי ההצבעה החריגה עומדת תפנית דרמטית במדיניות הממשל האמריקני: הנשיא דונלד טראמפ החריף את התבטאויותיו נגד נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, והחל לאמץ עמדות שקרובות יותר לרוסיה.

אוקראינה, שקיוותה שישראל תספק לה גם אמצעי לחימה התקפיים, קיבלה את תוצאות ההצבעה באכזבה. בעוד שדעת הקהל במדינה הפגינה תמיכה בישראל בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר, עתה נראה כי היחסים בין המדינות עלולים להצטנן.
"עמדה שעלולה לפגוע בנו בעתיד"
יו"ר ועדת העלייה והקליטה, ח"כ גלעד קריב, התנגד להצבעתה של ישראל. "ביום שבו העולם מציין שלוש שנים למתקפה הרוסית, ישראל בוחרת להצביע נגד הצד המותקף. מדובר בפשיטת רגל ערכית ומוסרית ובאימוץ עמדה שעלולה לפגוע בנו בעתיד", אמר.
למרות הביקורת, גורמים מדיניים בישראל הדגישו כי מדובר בהחלטה שהתבססה על מדיניות ארצות הברית, וכי הממשלה פועלת בזהירות לנוכח הרגישות האזורית והקשרים עם רוסיה.