בג״ץ הודיע: ראש הממשלה יוכל למנות את האלוף זיני בתוך 60 ימים

בית המשפט העליון קיבל את ההסכמות בין היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לראש הממשלה בנימין לנתניהו - רה״מ יוכל למנות את ראש שב״כ בתוך 60 ימים

דוד זיני כקצין בצה"ל | צילום: Arie Leib Abrams/Flash90

בית המשפט העליון הודיע היום (ג') כי קיבל את ההסכמות בין היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לראש הממשלה בנימין לנתניהו בנוגע למינוי האלוף דוד זיני לראש שב"כ. בהתאם לכך ראש הממשלה יוכל למנות ראש שב״כ קבוע בתוך 60 ימים.

האלוף דוד זיני ונתניהו | צילום: מעיין טואף, לע"מ

בפסק הדין מטעם השופטים נכתב: "לאחר שעיינו בעמדות העותרים ומבלי שנעלמו מעינינו הסתייגויות העותרים מצאנו כי העתירות שלפנינו מיצו את עצמן. זאת, בשים לב להסכמות שאליהן הגיעו המשיבים. חל שינוי מהותי במסד העובדתי והמשפטי בנושא שבמוקד העתירות. בנסיבות אלו העתירות שלפנינו אינן רלוונטיות עוד, ואין מקום להמשך דיון בהן".

דיון מתמשך בעניין המינוי

נזכיר כי בדיון שהתקיים בבג"ץ בתחילת השבוע, הודיעו נציגי היועצת המשפטית לממשלה והממשלה כי הגיעו להסדר מוסכם. לאחר הצגת המתווה אישר בג"ץ את הפשרה. על פי ההבנות, כהונת ראש השב"כ הנוכחי תוארך ב-60 ימים נוספים, וב-11 בספטמבר יועבר שמו של האלוף דוד זיני לוועדת גרוניס. הוועדה תפרסם את המועמדות להשגות הציבור למשך חמישה ימים, ורק לאחר מכן ייכנס המינוי לתוקף.

לא יעסוק בפרשיות

עוד נקבע כי ראש השב"כ החדש זיני, לא יעסוק בעניינים הקשורים לחקירת פרשות "קטארגייט" ו"בילד", אלא אם היועצת המשפטית לממשלה תסיר את המגבלות.

האלוף דוד זיני | צילום: דובר צה"ל

בית המשפט העליון, פרסם את החלטתו בנוגע להסדר שהושג בין נציגי הממשלה ליועצת המשפטית לממשלה. לאחר פרסום ההחלטה, ניתן לצדדים יום נוסף להגיב אליה – לפני שתתקבל הכרעה סופית באשר למתווה מינויו של זיני לראש השב"כ.

עתירות סותרות

לפני כשבועיים דן בג"ץ בעתירות הנוגעות לאופן מינויו של ראש השב"כ הבא, האלוף דוד זיני. ההרכב שדן בעתירות כלל שלושה שופטים, ובראשם נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית. הדיון עסק בשתי עתירות סותרות: האחת תומכת בעמדת ראש הממשלה בנימין נתניהו, המבקש לקדם את מינויו של זיני, והאחרת החמירה אף מעבר לעמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.

ניגוד עניינים

גלי בהרב מיארה | צילום: Yonatan Sindel/Flash90

היועמ"שית קבעה כי ראש הממשלה מצוי בניגוד עניינים שאינו מאפשר לו למנות ראש שב"כ חדש, כל עוד מתנהלות חקירות פליליות נגד מקורביו – ובהם יונתן אוריך ואלי פלדשטיין – במסגרת פרשות כמו "קטארגייט" והדלפות מסמכים מסווגים.

שופטי העליון אפשרו לצדדים זמן נוסף לניהול מו״מ, מתוך מטרה להגיע להסדר שיאזן בין השיקולים הציבוריים והמשפטיים. ההסכמות שהושגו לבסוף – כולל דחיית המינוי לספטמבר והגבלת סמכויות זמניות לזיני – נולדו ישירות מההזדמנות שניתנה על ידי בית המשפט, לקראת הכרעה צפויה.

 

שתפו כתבה זו:

0 0 הצביעו
דירוג הכתבה
guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
טוען עוד כתבות